"מתקשה לראות אפשרות אחרת משחרור לפחות שלושה חטופים"
השר אבי דיכטר בהתייחסות לפעימה הצפויה ביום שבת • והתייחס גם לאפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית
השר אבי דיכטר, שר החקלאות וחבר הקבינט, שוחח עם גאולה אבן-סער וניסים משעל על הפעימה הקרובה בקואליציה, על התקדמות עסקת החטופים, על הקשר בין ראש הממשלה וקטאר ועל מצב חמאס ברצועה.
בפתח השיחה אמר השר דיכטר: "אני מתקשה לראות אפשרות אחרת זולת שחרור לפחות שלושה מהחטופים. אני מקווה שאת השמות נקבל מחר. בכל אפשרות אחרת חמאס מבין היטב שצפוי לו המשך לחימה עצימה".
הוא לא יודע עדיין אם עתידים להשתחרר שלושה חטופים או יותר: "קשה לומר אם יהיו יותר. אנחנו מכירים את המשבר הקודם סביב אי שחרורה של ארבל יהוד - אז זה נתפס כהפרת ההסכם, וישראל הפעילה לחץ כבד, והיו שתי פעימות תוך ימים ספורים. אנחנו רוצים להחזיר את כל החטופים בהסכם כמה שיותר מהר. זה יעד מיעדי המלחמה שהצבנו, לצד שני היעדים האחרים. אין שום כוונה לסיים את המלחמה לפני שכל היעדים הושגו".
הוא מודע לכך ששחרור חטופים מצריך ויתורים קשים מצד ישראל. הוא אמר על כך: "ברמה הטקטית ישראל יכולה לבלוע הרבה דברים כדי להשיג את היעדים. הדברים האחרים בני השגה בזכות היכולות של מערכת הביטחון. אנחנו שנה ורבע לאחר שהם נחטפו, ולצערי החזרנו באמצעות מבצעים חלק חשוב אך קטן. רוב המשוחררים שהשגנו ממחישים שכנראה בנתונים הנוכחיים זו הדרך להחזיר את כולם, ונצטרך לשלם מחירים כבדים".
לדבריו, "אולי ברמה הטקטית נשלם מחירים כבדים, אבל ברמה האסטרטגית רצועת עזה תפסיק להיות איום צבאי על מדינת ישראל. כדי שזה יקרה ישראל תצטרך לנהל מהלכים משמעותיים, והחזרת החטופים תקל משמעותית על המהלכים האלה. כל השאר טוב שיידון במקומות הנדרשים".
על ההסכם הנוכחי אמר: "ההסכם סגור וחלוט, וגם בזה אנחנו רואים שהוא לא חלק. כך גם היה בהסכם הקודם בנובמבר 2023. אנחנו עוסקים מול ארגון טרור רצחני, ובסוגיה הזאת אנחנו מנסים להביא את מרב החטופים ולזרז את ההסכם הבא כדי להחזיר את כולם. הדברים תלויים בעיקר בארגון טרור, שאת החשבון מולו ואיתו נסגור כשהחטופים יהיו בבית".
"יהיו כל השלבים הנדרשים כדי להחזיר את כולם הביתה. כשאנחנו מגדירים משהו כיעד אנחנו מתכוונים לבצע אותו. החזרת כל החטופים הם יעד. השלב השני נועד לממש את היעד הזה", הוסיף דיכטר.
"ארגון טרור לא מרים דגל לבן; צריך לבדוק שעוטפים אותו בבד לבן"
אם כך, היכן ישראל עומדת באשר להשגת שלושת יעדי המלחמה? דיכטר עדכן: "לגבי השמדת תשתיות הטרור הצבאיות, הוא נמצא בשלבים מאוד מתקדמים של השגה, והוא היעד הכי מושג עד עכשיו במלחמה הזאת. מיטוט היכולת השלטונית הוא יעד שטרם הושג. הוחזרו לא מעט חטופים, אבל במבחן התוצאה הוא לא הושג עדיין".
הוא פירט: "בעזה השגנו פגיעה דרמטית בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. מאז תחילת המלחמה יש להם 20 אלף הרוגים, פי שלושה מזה פצועים, ותוסיפו את כל אלה שבכלא. זה יעד שנמצא בשלבים מאוד מתקדמים של השגה".
חבר הקבינט מאמין שגם חמאס בעצמו מודע לתבוסתו בשדה הקרב: "אם תשאל את חמאס בחדר סגור, תשמע דברים קשים שהם חווים. עד מאי, המועד שבו היה ניתן לצאת למצרים, על פי נתוני הפת"ח 300-400 אלף עזתים עזבו את הרצועה. אף אחד לא שמע על זה מילה. מאות אלפי עזתים עזבו את עזה בצורה של תשלום לוויזה. חמאס מבין היטב שעזה נמצאת היום במציאות אחרת לגמרי. הרוסה, חרבה ממה שהם חווים בעצמם. אבל ארגון טרור, בשונה מצבאות, לא מרים דגל לבן. צריך לבדוק שעוטפים אותו בבד לבן".
"ההסכם עוסק בסוגיה מסוימת. כשאתה מסתכל על חמאס. חושבים עליו כאל משהו אחוד בעזה ובחמאס חוץ? חמאס בעזה לא סופר את ההנהגה באיו"ש, הוא לא סופר את חמאס חוץ שמנהל עבורו את המשא ומתן. חווינו את זה גם בעסקה הראשונה. לארגון טרור יש הרבה חולשות, ולנו כמדינה יש יכולת, צורך ורצון לנצל את החולשות האלה", אמר.
מינוי השופט עמית: "אצה להם הדרך, ולכן קיבלנו נשיא שנוי במחלוקת"
בהמשך השיחה הוא נדרש לסוגיית ועדת החקירה הממלכתית. על כך הגיב איש הליכוד: "זה האירוע הכי קשה שחווינו במדינת ישראל מאז הקמתה. כשמסתכלים על מקרים קודמים, זו הייתה המתכונת שנקבעה. אנחנו בעידן אחר כשהמחלוקת היא מי ימנה את חברי הוועדה. לא בכדי היום בטקס ההשבעה של נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות המבצעת, ראש הרשות המחוקקת ושר המשפטים החליטו שלא לכבד את המעמד מפני שהם חושבים שהתהליך שבו נבחר נשיא בית המשפט העליון לא היה נקי. אני חשוב שטעה נשיא בית המשפט העליון שנתן את ידו לכך שקביעת היותו הנשיא לא תמתין עד שיסיימו את הבירור לגבי הדברים, כדי שיהיה נקי, לבן וצח. אצה להם הדרך, ולכן קיבלנו נשיא שנוי במחלוקת".
עם זאת דיכטר סבור כי היה על בכירי המדינה לכבד את אירוע ההשבעה: "אני נגד חרמות, לא נכון להחרים את האירוע, אבל התהליך לא נקי".
"לא מכיר שום חשש מוועדת חקירה. שום חשש"
שר החקלאות הדף את הטענות כאילו ראש הממשלה לא פועל להקמת ועדת חקירה מחשש לתוצאותיה: "אני לא מכיר שום חשש מוועדת חקירה. שום חשש. כשרוצים למנות אנשים לוועדת חקירה כזו, מניסיוני כראש שב"כ בוועדה שחקרה את האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, לפחות שנתיים לוקח לעשות מהלך כזה. בעוד שנתיים נהיה בתוך הבחירות הבאות, והעם יאמר את דברו".
הוא סיכם את הנושא: "אני מנסה להיות איש ריאלי. ראש הממשלה הוכיח לעצמו, למשפחות לחטופים ולכל עם ישראל שהוא איש של עמידה ביעד, והוא פועל לשחרור כל החטופים. ההליך שבו בוחרים את ועדת החקירה, יש בו חשיבות רבה. בכל מקרה הממצאים יונחו על שולחנו של עם ישראל כשנהיה לאחר מבחן הציבור. הבחירות באוקטובר 2026, ויש לנו מספיק זמן להשלים את היעדים. קיבלנו נשיא מאוד ריאלי וידידותי למדינת ישראל, וזה נותן אפשרות דרמטית למהלכים דרמטיים, כולל ברצועת עזה".
עריכה: אחיעד לוק
