מתקרבים ל-500 ימים לאסון 7 באוקטובר, לא היה יותר נכון מהסמליות של המשפט "משבת לשבת" כשיאיר הורן ששב אתמול (ש') מהתופת, ביקש לעבור תחילה מעל איצטדיון טרנר, להעיף מבט על קבוצתו האהובה הפועל באר שבע.
כך תיארה את עוצמת ההתרגשות הבוקר, אלונה ברקת, הבעלים של הקבוצה, בתוכנית 'שבע תשע'. גם עם ישראל היפה חי משבת לשבת בכיכר החטופים בציפייה לחוזרים מהתופת. מביטים בהם, מביטים באיחוד המשפחות, והדמעות זולגות מעצמן.
מאוד מצער לשמוע שהמשפחות לא מקבלות תמיכה כלכלית ראויה מהמדינה, תהליך השיקום ארוך. בני המשפחה צריכים להקדיש את עצמם לבנים ולאחים שחזרו, וברגע שבן משפחה חוזר, התמיכה של המדינה תעבור אליו, והתשלום החודשי נגרע מהמשפחה בחצי, גם כך, התשלום לא גבוה במיוחד, אז תעשו את החשבון לבד.
עד כה, אנחנו יודעים על שלוש משפחות שפתחו הדסטארט לגיוס כספים: יהוד, שרעבי ובן עמי. הציבור נעתר מיד, אבל איפה המדינה? משפחות שספגו אסון כבד משבעה באוקטובר, שבני המשפחה שלהם נחטפו מהמיטות בתחתונים, חיילים שניגררו באלימות ונפצעו במהלך חטיפה, צעירים שבאו בסה"כ לרקוד בפסטיבל בטבע, אירוע שלא היה כמותו בישראל, שעדיין לא נחקר רשמית תחת ועדת חקירה ממלכתית כי הפוליטיקאים ובראשם רה"מ לא רוצים שום ועדה, ואם זה לא מספיק, אז גם משפחות מילואים פתחו הדסטארט על מימון מעונות יום ומילואים, כל זה לא מספיק כדי לכבד את האנשים ששילמו את המחיר הכי נורא ב־7 באוקטובר. טוב, בסוף אלה לא כספים קואליציוניים.