"אנחנו מתקדמים מאוד לשלב של היום שאחרי"
סא"ל (מיל') עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית, דן במסרים שיוצאים מחמאס לאחרונה: "המהות היא שלא מתעקשים על השלטון בעזה ביום שאחרי"
האם היום שאחרי מתקרב? על רקע עסקת החטופים והפעימות שנערכות מדי שבוע, חמאס נערך בדומה לישראל ויתר האזור ליום שאחרי המלחמה בעזה. סא"ל (מיל') עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל, פרש את משנתו בנושא.
"נקודת המבחן שלי לגבי חמאס היא האמירות שאנחנו רואים אותן חוזרות בימים האחרונות מצידם: 'אנחנו לא מתעקשים על שלטון בעזה ביום שאחרי'. אלה אמירות שנשמעות מכל מיני גורמים. בגדול, נראה שאנחנו מתקדמים מאוד לשלב של היום שאחרי, ועכשיו התחיל השיח אם חמאס יהיה ביום שאחרי או לא", אמר יגור בפתח השיחה.
מסקנתו היא שכעת חמאס מסכים טקטית להתפשר על מעמדו ברצועה: "הוא מוכן לכאורה לשלם את המחיר הזה כי הוא במצוקה. סוגיית השיקום מאוד מהותית כרגע. הוא השלטון, ובאים אליו האזרחים העזתיים בדרישות, ובצדק".
לאותה פשרה טקטית יש ביטוי גם בהיסטוריה המוסלמית. סא"ל (מיל) יגור הסביר: "אקח את המינוח מתחום השיעה: 'תקייה' – שהיא הסתוות – הנכונות לוותר בצעד טקטי כדי להשיג את המטרה הגדולה. מתחילת המערכה חמאס ויתר על הכוח הצבאי שלו, הוא מעוניין להיות בשלטון. הוא מבין עכשיו שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי, ושהמחיר לא יהיה רק ההוצאה שלו מעזה אלא גם הוצאת הנמשלים שלו מעזה לאור תוכנית טראמפ".
הוא סירב להתרשם מהטקסים המבויימים בפעימות שחרור החטופים. לטעמו הם לא משיגים את מטרתם: "זה משחק לקהל היעד הפנימי. לעולם ולארה"ב זה עושה את העבודה ההפוכה. הוא מנסה להראות הריסות, אז ארה"ב אומרת 'התוכנית שלי מוצדקת, ואני צריכה לפנות את כל עזה'".
"נוח למצרים וירדן שישראל תמשיך להקיז דם מול עזה"
בהמשך נדרש יגור לטלטלה בעולם הערבי על רקע יוזמת טראמפ: "המצרים, הסעודים והירדנים מאוד חוששים מהעניין, יש להם חשש אמיתי מהביטחון הלאומי שלהם. הם לא רוצים את הפלסטינים, מצרים אפרופו סגירת מעבר רפיח, ולירדן יש בעיה של 70% פלסטינים".
"מהצד השני נוח למצרים ואולי גם לירדן שישראל תמשיך להקיז דם מול עזה. כשישראל עסוקה בזה, היא פחות עסוקה בהם. זה נותן שקט בסיני, מבחינת הכלכלה דרך החמולות, הבדואים. כרגע כולם מבינים שיש מצב אחר", הוסיף.
יגור סבור כי חמאס שואף להגיע למעמד דומה לזה של חיזבאללה בלבנון: "הם אומרים 'לא רוצים אותי בשלטון? אני לכאורה מוותר על זה, אבל אני אהיה חזק כמו חיזבאללה בלבנון, ואני זה שאקבע את המהלכים'. זה צעד שאותי מטריד".
עם זאת, הוא מציע שלא להתייחס לפלסטינים כאל מקשה אחת. פתח וחמאס, להערכתו, לא יוכלו להנהיג יחד את הפלסטינים לאורך זמן: "האיבה בין פתח לחמאס מאוד גדולה מבחינה תאולוגית, ולכן שני הצדדים לא יכולים לחיות יחד לתקופה למעט אותה 'תקייה'. בעתיד שוב הם יזרקו אנשים מהגגות". עם זאת הוא הדגיש כי מבחינת תמיכה עממית, חמאס הוא הגורם החזק: "הסקרים של מכון חליל שקאקי מראים שהתמיכה בחמאס, וביהודה ושומרון במיוחד, מרקיעה שחקים".
על תוכנית טראמפ:
אם כך, האם תוכניתו של טראמפ לפנות את העזתיים למקומות אחרים ריאלית? יגור מציע שלא לשלול אותה על הסף: "שווה לדון בה. אני שומע אמירות על טרלול, הזיה ושליפה מהמותן. בלי להגיד את הדעה האישית שלי, אני מזכיר כי טראמפ הוא בוגר המזרח התיכון, הוא לא לומד אותו בפעם הראשונה. כשהוא שם משהו על השולחן, זה אחרי דוח שהוגש לו, וכנראה שנעשתה עבודה קטנה. כל אלה שפוסלים את התוכנית צריכים לזכור שכרגע זו התוכנית היחידה שעומדת. לא שמעתי מישהו אחר שמציע משהו שלא נכשל בעבר".
"טראמפ מערבב את השקדים במרק פעם אחר פעם"
הוא גם לא שולל שיתוף פעולה של האזרחים העזתיים. לדעתו אין ערך מקודש לפלסטינים על אדמת עזה: "יש הבדל בין יהודה ושומרון לעזה שהוא מהותי. עזה היא לא אדמה מקודשת לצד השני, היא לא הייתה האדמה שלהם שהם לא יכולים לעזוב אותה בשום מובן. רצועת עזה לכשעצמה, אין איזה סעיף קריטי להגיד 'זו האדמה שלנו, ואנחנו לא עוזבים אותה".
"צריך לזכור שבמהלך המלחמה יש סדר גודל של עד 100 אלף איש שכבר עזבו את הרצועה תמורת תשלום מס כבד מאוד למצרים. התעשייה סביב העניין הזה הייתה מאוד בולטת. אני לא יודע אם זה יגיע למספרים של 2 מיליון, כי לא שמעתי פרטים מעמיקים", הזכיר יגור.
הוא בחר לסכם את עמדתו באשר לתוכניתו של טראמפ בדימוי מתחום המזון: "טראמפ מערבב את השקדים במרק פעם אחר פעם, אנחנו בשלב של סידור השקדים, הם עדיין לא הסתדרו".
עריכה: אחיעד לוק
