בשבתות האחרונות עם ישראל נצמיד למסכי הטלוויזיה כדי לעקוב מקרוב אחר תהליך שחרור החטופים מעזה. ניר קיפניס ('וואלה') שוחח עם איריס קול על האתגרים שעומדים בפני ערוצי החדשות בשידורים מורכבים שכאלה.
"זה נהיה הריטואל של עם ישראל בשבתות", אמר קיפניס בפתח השיחה.
הוא חש בבעיה, כאשר המסקרים והמסוקרים חשים קרובים: "כשאתה מעורב רגשית, אתה מרגיש חלק מהמשפחה המורחבת. אנחנו בני אדם, לכולנו יש הורים, ילדים, אחים, אחיות וחברים, ולקחנו את הטרגדיה הנמשכת הזאת באופן אישי. השאלה מה צריכה לעשות מערכת חדשות כדי לא להוסיף יותר מדי רגש בדיווח".
קיפניס מציע למערכות החדשות לשמור על הסטנדרטים המקצועיים שלהן: "יכול להיות שאולי כדאי למצוא פורמט יותר מוצלח שיבדל קצת. יש תוכניות אקטואליה שהן יותר רכות אחר הצוהריים, ובחדשות הקשות יותר אולי שווה לנסות לבודד את החדשות מהרגש".
קיפניס השווה את משדרי השבת הארוכים, למשדרים שונים לגמרי הזכורים לנו משבתות: "זה נראה קצת כמו שירים ושערים של פעם. יש כתבים פרוסים בכל המגרשים, ובכל פעם שמובקע שער יש את האות של הגול וכולם עוברים אליו. המסוק ברעים, אז עוברים לרעים; הוא ממריא לאיכילוב - אז עוברים לאיכלוב; מראים את התמונות, אז עוברים לקיבוץ שם החברים צופים".
כמו כן לאורך המשדרים, יש השפעה על איכותם. קיפניס שוב חזר לדימויים מתחום תקשורת הספורט: "הכי קשה זה לשדר משחק שנגמר ב-0:0 כי שום דבר לא קורה, אז אתה צריך למלא את הזמן במלל מיותר".