"מתחת לתמונת חיים מצליחה מסתתרים דברים"
מרינה שויף על 'NO NAME', מופע אוטוביוגרפי שהיא מעלה: "אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו יש כוח, ואנחנו חייבים לגלות אותו"
השחקנית מרינה שויף יוצאת במופע יחיד חדש ואוטוביוגרפי בשם 'NO NAME' המבוסס על חייה כשחקנית מתחילה המתמודדת עם התמכרויות בסביבה של החפצה מינית. בשיחה עם רבקה מיכאלי סיפרה שויף מה הניע אותה ליצור את המחזה החושפני.
בפתח הראיון סיפרה מדוע בחרה בשם הזה להצגה: "האישה הזאת היא אף אחת, אין לה שם. ההצגה מבוססת על סיפור החיים שלי, אבל היא גם מספרת את סיפורן של נשים רבות על הדברים שאנחנו מנסות להסתיר, על הפגיעות שלנו בעצמנו ועל הפגיעות של אנשים אחרים בנו".
היא סיפרה על השער הפרובוקטיבי שפרסם אותה בזמנו, שבו היא הייתה בעירום: "הגעתי ליום צילום בעיתון 'פנאי פלוס', והיה שם צלם מבוגר. הייתי בת 23 בערך, ובמעמד הזה להיות על שער מגזין, לא ידעתי מה לעשות. יש תמונה שבה אני מסתירה את החזה ועומדת עירומה. שמתי את עצמי במקום הזה כדי שישימו לב".
הרעיון למופע אינו חדש. שויף סיפרה: "הדבר הזה מתגלגל איתי בערך עשר שנים. לא כי הסיפור הזה חשוב, אלא כי אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו יש כוח, ואנחנו חייבים לגלות אותו"
"אני מדברת גם על התמודדות עם התמכרות", סיפרה בגילוי לב. "המון פעמים מתחת לתמונת חיים מצליחה מסתתרים דברים. אני ספציפית הייתי מכורה לקוקאין ברמה קשה עד שגם הרסתי לעצמי לא מעט. הצלחתי לצאת מזה בכוחות עצמי. זה היה סוג של חיפוש אחרי מפלט והקלה".
כיום שויף בת החמישים היא כבר אישה חזקה ומיושבת, אבל המציאות בישראל העמידה אותה מול קושי מסוג חדש: "הבעל שלי במילואים מ-7 באוקטובר. יש לי שלושה ילדים, הגדולה שלי בת 15, יש לי ילד בן 13 והקטנה בת 9. כל אחד מאיתנו תורם במה שהוא יכול".
"אין לי אף שפה שהיא בלי מבטא"
ההצגה היא דו לשונית, חלק מהמופעים מתקיימים בעברית וחלקם ברוסית. שויף סיפרה על החיים בין שני העולמות השפתיים שלה: "אין לי אף שפה שהיא בלי מבטא. עליתי לארץ בגיל 16, והיום אני בת 50. יש לי מבטא קשוח ברוסית, ויש לי מבטא בעברית".
היא סיפרה על התיאטרון הייחודי שמפיק את המופע: "הדבר הזה יצא לפועל עם קבוצת תיאטרון מופלאה בשם 'פול קרו' שעלתה מרוסיה לפני שנתיים מתוך אי הסכמה עם המשטר. היום כבר יש להם תיאטרון עם ארבע הצגות רצות. הם פשוט מופלאים".
ההופעה הבאה של 'NO NAME' תתקיים בעברית ב-5.3 במרכז סוזן דלאל בתל אביב.
