אפשר גם אחרת
הרב הרפורמי עודד מזור ואורלי ארז־לחובסקי על החובה להיאבק בגזענות ולהשמיע קול יהודי למען חיים משותפים • פרק 14
המתח בין יהודים וערבים בישראל, והניסיון לאפשר חיים חיים משותפים, הפכו למאתגרים במיוחד מאז בוקר השבת השחורה. בפרק ה־14 בפודקאסט 'הרפורמיסטית' בהגשת עורכת הדין אורלי ארז לחובסקי, אירחה אורלי את הרב עודד מזור, רב קהילת כל הנשמה בירושלים, חבר מזכירות מועצת הרבנות הרפורמית בישראל, ומורה בתוכנית הישראלית ל רבנות ב־'Hebrew Union College'. יחד, שוחחו על החשיבות של השמעת קול יהודי נגד גזענות ובעד חיים משותפים.
"אחד הנושאים החשובים שאנו עוסקים בו מעל ל־20 שנה הוא השמעת קול יהודי נגד גזענות", תיארה עו"ד ארז־לחובסקי בתחילת הפרק. "אנחנו יוצאים כבר הרבה שנים כנגד מי שעושה שימוש ביהדות כדי להפיץ שנאה כנגד ערבים וקבוצות נוספות, זו תופעה מחרידה שלמרבה הצער רק הולכת ונהיית נפוצה יותר. חשוב להבין שהסתה לגזענות זו עבירה פלילית בישראל, שהעונש שלה הוא עד 5 שנות מאסר, למרבה הצער היא לא נאכפת, לפחות לא כלפי יהודים שמסיתים נגד ערבים. אחד המקרים המובהקים של הסתה על בסיס מקורות יהודיים הוא המקרה של בנציון (בנצי) גופשטיין העומד בראש הארגון הגזעני 'להב"ה', ארגון שבכסות של פעולה נגד התבוללות נוקט באלימות נגד ערבים באופן עקבי וממושך. ניהלנו מאבק משפטי ארוך כנגד הארגון והעומד בראשו, ובסופו של דבר ב־2019 הוגש כתב אישום על הסתה כנגד גופשטיין והוא הורשע לאחרונה בהסתה לטרור. למרבה הצער הוטל עליו עונש קל מאוד של עבודות לתועלת הציבור".
עוד הוסיפה: "חלק מהרבנים שמסיתים כנגד ערבים מועסקים על ידי המדינה, וזה אומר שהם גם כפופים לדין משמעתי. אנחנו דורשים להעמיד מנהיגים כאלה לדין משמעתי על אמירות מסיתות שהם משמיעים כחלק מעבודתם. דוגמה בולטת היא של רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, שעושה שימוש במשרה שלו כבר עשרות שנים כדי להסית כנגד ערבים. דרשנו שהוא יועמד לדין משמעתי, ובג"ץ קיבל את העתירה שלנו וקבע שצריך להעמיד אותו לדין משמעתי בגלל אמירות רבות ומסיתות נגד ערבים ונגד ציבורים אחרים כמו קהילת הלהט"ב, ובשנה שעברה זה סוף סוף קרה. לצערנו הוא עדיין מכהן כרב העיר צפת, אבל הניסיון שלו להיבחר כרב הראשי הספרדי לישראל לפני כמה חודשים כשל לשמחתנו, אחרי שדרשנו שפסק הדין של העליון שקבע שהוא מסית יובא בפני חברי האספה הבוחרת".
"היום למרבה הזוועה הגזענות התנרמלה, בוודאי במסדרונות השלטון, ואנחנו צריכים לזכור ולהזכיר שפעם כשהרב כהנא נבחר לכנסת בשנות ה־80 כל חברי הכנסת האחרים הוקיעו והחרימו אותו, ואף נקבע שאפשר לפסול מועמדים לכנסת על בסיס הסתה לגזענות", הבהירה אורלי. "משנת 1992 אף מועמד לא נפסל בשל הסתה לגזענות מפני שביהמ"ש קבע ובצדק שצריך להביא ראיות נכבדות כדי לשכנע את בית המשפט לפסול. בשנת 2019 הצלחנו להביא לראשונה מזה 30 שנה לפסילה של 3 מועמדי עוצמה יהודית מלהתמודד לכנסת בשל גזענות".
"זה מקום שיש בו את כל הסיפור של ההוויה שלנו"
במהלך השיחה, סיפר עודד כיצד הובילו אותו חייו להפיכתו לרב רפורמי, ושיתף באורח חייו כהורה לילדים הלומדים בבית ספר דו לשוני. "גדלתי בתוך התנועה הרפורמית", תיאר. "ההורים שלי נפגשו בוועידה של התנועה. בית ספר 'יד ביד' בירושלים הוא אחד משבעה בתי ספר של הרשת ברחבי הארץ, והיחיד מגיל גן עד יב'. ידענו מההתחלה שזה המקום שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו בו. ב־16 החודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה זה נהיה עוד יותר מהותי, קריטי ועמוק להביא אותם לשם, להפקיד אותם בידי צוות של מורים שיש בהם הכל, והחברים שלהם, המשפחות שלהם, חלקם מגיעים מעבר לקו הירוק. זה מקום שיש בו את כל הסיפור של הההוויה שלנו".
האם עדיין ישנו סיכוי לחיים משותפים? "זה לא שהדתות בעצמן בונות ומזינות את הקיצוניות", הדגיש. "הקיצוניות מוטבעת בנו כבני אדם, כנראה שיש בנו את הצד של לרצות לדאוג רק למי שמשלנו ולרצות פילוג ומאבק. אנחנו צריכים למצוא את מה שמחבר בינינו, את מה שהופך אותנו למשפחה אנושית אחת. המאבק הוא בין אלה שרוצים לעבוד קשה כדי לחיות יחד, בין אלה שממש לא רוצים שזה יתממש".
עריכה: מיכל קדוש
