"למה 10 חטופים לעוד חודשיים ואח"כ מי יודע מה יהיה?"
יעל אדר, אמו של תמיר שגופתו חטופה בעזה, שיתפה בחששותיה: "למה אין אמירה חד משמעית שאנחנו צריכים לסיים את הסיפור הזה?"
סוגיית החטופים ממשיכה ללוות את החברה הישראלית מדי יום. משפחות החטופים ממשיכות להפעיל את מלוא כובד משקלן במטרה להישב את יקיריהן הביתה. יעל אדר, אמו של תמיר ז"ל, שיתפה במאבקה להשיב את בנה מהשבי בעזה ובמחשבותיה בנוגע לעתיד החברה הישראלית.
"מצד אחד מוציאים משלחת ואין לה מנדט מלא. אף אחד לא מסתכל לנו בלבן של העיניים ואומר מה הולך לקרות, אז אנחנו נשענים על כלי התקשורת ואז כתוב שכנראה מדברים על המשך של הפסקת האש ל־60 ימים בעבור 10 חטופים חיים. אז מה עושים לנו? כשיהיה פה חטוף חי, שהוא כבר יהיה שב, אז זה יהיה מאוד מרגש ואי אפשר יהיה לזלזל בזה, אבל מצד שני מפלגים אותנו, קורעים אותנו, כי מי אלה העשרה החיים?", תהתה אדר.
היא ציינה כי "ואני שהבן שלי חלל, אז הוא בכלל לא בפנים, אז כאילו אומרים לי באיזשהו מסר - 'גברת אדר, חודשיים קדימה לא מדברים עליכם ואחר כך נראה'. זה פשוט לא יעלה על הדעת, השיטה הזו שכל כמה זמן זה איקס חיים, ואפילו לא מדברים על החללים... גם אם השיבו חללים, השיבו אותם כי לא היה מידע שהם לא בחיים. מדינת ישראל, פעם אחת לא דרשה חלל, שהוא ודאי חלוט, שהודיעו למשפחתו שהוא חלל. דרשו רק חיים. אני אימא של תמיר, שיצא להגן על אנשים, בהחלט חושבת שצריך קודם להשיב את החיים כי צריך להציל חיים, זו הצוואה שלו, זה מה שהוא עשה, הוא יצא למען הצלת חיים, אבל הוא לא יצא למען הפקרתו, אלא הוא יצא בידיעה של ערבות הדדית, של 'אני עכשיו יוצא למען האחרים, אבל האחרים יהיו שם למעני, מה שלא יקרה'".
"ממשלת ישראל לא דורשת את כל החטופים, למה 10 חטופים לעוד חודשיים ואחר כך מי יודע מה יהיה? למה אין אמירה חד משמעית של 'אנחנו חייבים לספר את הסיפור הנוראי הזה?'. כולם הופקרו ב־7 באוקטובר, כולם, לחלק שיחק המזל והם שרדו את זה, לחלק אחר פשוט לא שיחק המזל ואנחנו במקום הכי נורא שיש", הוסיפה.
בהמשך אמרה: "אני רוצה לחבק ולהגיד תודה לציבור שיוצא כי הוא רב וחלק גדול מהציבור מגלה אלינו המון הבנה, רגישות ואמפתיה. הייתי רוצה שיותר. אני יכולה לתת דוגמה, השבוע או שבוע שעבר הייתה הודעה שהאוניברסיטאות מאיימים בהשבתה במידה וימשיכו בהליך הפיטורים של היועמ"שית וזה מדהים. מה איתנו? יש פה חטופים שהופקרו, זו הכי הפרה בסיסית של האמנה שבין האזרח למדינה, הייתי שמחה לראות אתכם גם איתנו, אומרים 'אנחנו לא פותחים סמסטר ב', לא פותחים שנת לימודים, אם אין פה איזושהי הובלה להסכם להשבת כל החטופים' כי זו פני החברה, מה עושים באוניברסיטאות אם לא מגדלים את הדור הבא שיהיה מעורב בחברה הישראלית? ב־2011 כולנו זוכרים כמה מיליונים יצאו לרחובות על יוקר מחיה, עם יוקר מחיה אפשר לחיות, במנהרות אי אפשר לחיות".
"שיקום הוא לא רק אישי, הוא אישי, קהילתי ולאומי. אנחנו חייבים להיות מוכוונים, באומץ וברצון גדול לסיים את האירוע הזה. הוא אפשרי רק אם ראש ממשלת ישראל יאמר 'אני מוכן, רוצה ולכן אני דורש שכל ה־59 יהיו כאן ולסיים עם שיטת הסלאמי, גם אם זה אומר הפסקת הלחימה'. עוד חודש וחצי יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות למדינת ישראל, זה חייב להיות דדליין לכל אזרח במדינה. לכל חלל יהיה קבר, וכל חטוף חי יהיה בעל חירות ועצמאות מלאה", סיכמה.
