"למישהו היה ספק אם אישה יכולה להיות לוחמת? ברור שלא!"
ענת דוידוב בטור מיוחד לכבוד גבורת הנשים המשרתות בכוחות הביטחון: "התוודענו לסיפורי הגבורה שלהן, עוד לא שמענו הכול"
520 ימים, 59 חטופים עדיין בעזה. יש גישושים ראשונים על חזרה למשא ומתן. הורי החיילים דורשים בצדק שלא ישאירו אותם לסוף. כולם הומניטאריים. ראינו את מתן אנגרסט, את הגבורה יוצאת הדופן שלו נלחם לבד בטנק שלו, נפצע קשה ונחטף.
הקצינות, החיילות, האזרחיות שלנו שהשתתפו ועדיין משתתפות כבר 520 ימים במלחמה, הוכיחו מעל לכל ספק את יכולותיהן יוצאות הדופן. למישהו היה ספק אם אישה יכולה להיות לוחמת? ברור שלא! חיל האוויר, חטיבת חילוץ והדרכה, טנקיסטיות וללוחמות שירון בתפקידים נוספים, רופאות ופרמדיקיות לא רק בשירות צבאי גם במד"א, לוחמות בחיל הים, לוחמות קרקל וברדלס, תצפיתניות ושוטרות, נשים במחלקות הפרקליטת הצבאית, אלפי נשים במילואים במקביל לבני זוגן, לפעמים שני בני הזוג לא בבית.
התוודענו לסיפורי הגבורה שלהן, עוד לא שמענו הכול. התוודענו לסיפורי הזוועה של החטופות שעברו התעללות מינית ונפשית ופציעות קשות, והפגינו גבורה ענקית. כניראה שלעולם לא נדע מה היה שם באמת. נחשפנו רק לחלק הקטן.
לקראת יום האישה הבין־לאומי, שהגיע הזמן שניפטר ממנו כבר, בחרו לפתות אותנו הנשים בליפסטיקים, תחתונים ובושם. הפיתויים הזניחים האלה מיותרים. אנחנו כבר מזמן לא שם.
