דוח מבקר המדינה על זיכיון ים המלח
מאיה מינס, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה: "מי שאחראי לאוזלת היד הרב מערכתית הם השרים: האנרגיה, הגנת הסביבה והאוצר"
ענת דוידוב שוחחה בתוכניתה 'איפה הכסף' ב-103fm עם מאיה מינס, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון ומשרד מבקר המדינה, בנוגע לדוח מבקר המדינה על זיכיון ים המלח בו נקבע שמדינת ישראל נכשלה בניהול הזיכיון בהיבטים שנוגעים לשמירה על הסביבה.
לדברי מאיה, "הרגולטורים היון למעשה בין רדומים לפאסיביים, אנחנו מדברים על חשיפה של כישלון מתמשך ורב מערכתי של המדינה בשמירה על הסיבה בכל הנוגע לזכויות ים המלח. מדובר בעולמות של רישיונות עסק, כרייה וחציבה, פסולת תעשייתית בכמויות אדירות, ושיבושים בקרקע שבהן משרדי הסביבה והאנרגיה לא חתרו לפעולה של פיקוח אמיתי".
עוד הוסיפה: "אנחנו מדברים על מגוון של נזקים סביבתיים מאוד גדולים שאילו היו תנאים אפשר היה למנוע או לפחות לצמצם את התקלות הללו. אם הרגולטורים היו בוחנים את האפשרות לגבות היטלי טמנה ודמי חכירה כמו שמפורט בדוח היקף הכספים שהיה יכול להגיע למדינה בעשור האחרון היה מגיע למאות מיליוני שקלים בהערכה זהירה".
ומה לגבי הלקחים לעתיד? "מבחינתנו כבר מחר צריכים משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, ומשרד האנרגיה לקחת את ממצאי הדוח והמלצותיו וליישם אותם על המכרז העתידי. מדובר על שטח אדיר של למעלה מ־650 קמ"ר, זה פי 11 מהשטח המוניציפלי של מדינת ישראל, שבו מבוצע המון פעילויות תעשייתיות. יש פה את הרגולטורים שהיו צריכים לפקח שהפגיעה תהיה מינימלית והם לא עושים את זה", אמרה.
"מי שאחראי לאוזלת היד הרב מערכתית הם השרים, האנרגיה הגנת הסביבה והאוצר. הם למשעה צריכים לעשות שינוי תפיסתי כבר עכשיו ולהנחות את גורמי הביצוע לקרוא את הדוח שלנו ולהגיע מתוך הבנה שההיבט הסביבתי חייב לקבל נתח משמעותי וברור. אם זה לא יקרה תהיה פה פגיעה גם לסביבה וגם פגיעה כלכלית, ואנחנו מדברים פה על מאות מיליונים. אנחנו מאמינים באנשי המקצוע ובטוחים שגם השרים מבינים את המשמעות הזו, נושא ים המלח לא ירד משולחנו של מבקר המדינה", סיכמה.
