סא"ל (מיל') עמית יגור, לשעבר סגן ראש זירה פלסטינית באגף התכנון של צה"ל, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב על הלחץ שמופעל על חמאס בחידוש הלחימה ברצועת עזה.
"אני חושב שאחרי ה-7 באוקטובר נפלו כמה אסימונים גדולים לכולם שלא מדובר נגדנו במשהו רציונלי כמו כלכלכה, שטחים, פועלים", ציין יגור. "רק שאני חושב שזה לא 'או או', כי בשיח יש או שחרור חטופים או המשך לחימה, ואני חושב שאפשר ללכת על ה'גם וגם'".
לדבריו, "הצד השני ויתר מראש על השפה הצבאית כי מה שחשוב לו אל מול העוצמה של צה"ל זה בעיקר השפה האזרחית - שימור שלטונו של חמאס. המנוף המרכזי שיש לו כדי להטיל את אימתו זו החברה האזרחית. לא עשינו עם זה הרבה".
הוא סבור שהסכם הפסקת האש אינו טוב, בדיוק מהסיבה הזו: "כשאני מסתכל על ההסכם הוא 'או או', ואני הולך על גישת ה'גם וגם'. אני חושב שאפשר להביא את חמאס לכך שהוא ירצה בשחרור החטפים, כי הוא יבין שאין לו ברירה. הוא צריך להבין שעזה נשמטת לו מתחת לרגליים".
על כן מנה המומחה שלושה צעדים הכרחיים, כדי להשיג את שתי המטרות במקביל: "קודם כל – לקיחת שטח, וזה מחייב מאמץ צבאי. הדבר השני הוא הסיוע ההומניטרי, והדבר השלישי הוא תוכנית ההגירה מרצון, להתחיל להפעיל אותה. למה אני אומר את זה? מתוך תפיסה של מה שחשוב לצד השני. תוכנית ההגירה מרצון עם נושא השטחים שנתפוס גורמת לכך שהוא יראה שהוא פוגע ברעיון הפלסטיני"."האוכלוסייה הפלסטינית תיאלץ לנדוד בגלל מה שחמאס עושה. שלושת הדברים האלה, הם שיטת ה'גם וגם', כשמצריים תהיה בקו אחד עם ישראל זה יטיל עליו המון לחץ, ונראה אותו רוצה לשחרר חטופים בניסיון לעצור את הסחף הזה", הוסיף.
"המטרה הראשונה שלנו היא שחרור החטופים שעדיין נמצאים שם. נקודה. זה בסדר העדיפויות העליון", הדגיש יגור, אך שלל את האמירות שעל פיהם יש ראשית להשיב את כל החטופים, ורק אחר כך לפעול לפירוק חמאס: "אמנון זיו תיאר את המציאות ב'אחר כך' הזה. זו מציאות שבה הצד השני מתעצם בלי חשבון, מאיים על האוכלוסייה, מייצר התראות חוזרות ונשנות, וגורם לכך שהתושבים שלנו לא יוכלו לחזור לבתיהם. ה'אחר כך' הוא טבע האדם. האוכלוסייה תרצה שקט, לא תהיה לגיטימציה בין לאומית וטראמפ יתייאש".
עריכה: אחיעד לוק