מה גרם לתקופה האחרונה להפוך להיות כל כך רוויה במחלוקות? מה מוביל למחלוקות בין אנשים, והאם יש אנשים שפשוט לא נכנסים לעימותים? סביב שאלות אלו ואחרות ביקשו פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו לשוחח עם נדב הריס, פסיכולוג קליני ממרכז גלים לגישור וליווי מתגרשים, שהתייחס לנושא באריכות.
"מה מוביל למחלוקות? אתם יודעים. שני יהודים, שבע דעות, וארבעה בתי כנסת. אנחנו אנשים שונים ויש לנו ערכים שונים ואמונות שונות. כפסיכולוג אני אומר שזה נוגע גם בצרכים הרגשיים שלנו. ככל שיש יותר אתגרים וקשיים המצב הרגשי שלנו סוער ודפוסי התמודדות שלנו יותר נוקשים", אמר הריס בפתח הדיון. לדבריו, הדרך הכי טובה לנהל מחלוקת היא לדעת לעצור בזמן. "כלומר, אנחנו יכולים לקחת פסק זמן, טיפה להירגע, ולדעת ללבן את הדברים עם עצמנו".
כשנשאל מה גורם לתקופה האחרונה להיות עמוסה במחלוקות ובמריבות הסביר הריס שהתקשורת הבינאישית שלנו השתנתה בעשורים האחרונים, ובו זמנית ביקש להתייחס למלחמה המתמשכת איתה אנחנו מתמודדים כבר שנה וחצי. "אנחנו בתקופה קשה בה אנשים תופסים מחלוקות כמאוד יסודיות ומהותיות, ובנוסף - אנחנו במצב רגשי סוער. אנחנו רצים מאתגר לאתגר, רווים בקורטיזול. כל המערכות פעילות והיכולת שלנו לעצור ולהיות פתוח לאחר מצטמצמת. ככה אנחנו פחות קשובים לאחר".
האם אנשים שמסרבים להיכנס לעימותים נחשבים ליותר חכמים או חלשים? לטענתו, "יש אנשים שהם יותר מרצים באופי שלהם. זה קשור לצורה שהם חיים ולדפוסי התקשורת של המשפחה בשלבים מעצבים. הם למדו לא להתעמת ואני חושב שבשדה הטיפולי אנחנו נפגוש לא מעט אנשים בסגנון הזה כמטפלים. לא יודע אם זו נקודת חוזק או חולשה, אבל הם מנתבים את דרכם בעולם".
השיח הלך והעמיק והריס ביקש להתייחס למצב הפוליטי והשפעתו על הציבור. "אני חושב שמלבד הנושא של ריבוי מפלגות ואגו אם נרד אל העם ונהיה ממש בשטח אנחנו נראה זמירות אחרות לגמרי. זו איזשהי מגמה שאנחנו רואים ברחוב - לצד המחלקות הבוערות אנשים מחפשים להתחבר ולהיות בסיטואציה של 'ישראל הישנה'".