מכל הלב
הזמרת עדנה לב, מהכוכבות הגדולות בשנות ה־70 וה־80, חוזרת עם דודי פטימר אל השירים ואל הסיפורים מאחורי הקריירה המצליחה • בלעדי לדיגיטל של 103fm
עדנה לב הייתה אחת הכוכבות הגדולות בשנות ה־70 וה־80, נבחרה פעמיים בתואר 'זמרת השנה' והשתתפה בכל הפסטיבלים הנחשבים. מי שפרצה לתודעה הציבורית כנערה בשיר 'הכומתה האדומה', התגייסה ללהקת פיקוד הצפון ושימשה בה כסולנית בלהיטים 'אם תשוב' ו'רגע לפני'.
עם שחרורה טיפחה קריירת סולו מצליחה בארץ ובחו"ל שכללה הופעות בתכניות הנחשבות ביותר באמריקה (בראשם התכנית של ג'וני קרסון) וסיפקה להיטי ענק כמו: 'שתי אחיות', 'שיר שכולו שאלות', 'קרן שמש, קרן זוהר', 'את ואני נולדנו בתש"ח' (השיר הזוכה בפסטיבל הזמר והפזמון 1973), 'ידיד נפש', 'ספר לי כוכב', 'עייפה קצת' ו'הדגל שלי'.
לצד ההצלחה, טעויות בקריירה (ויתור על חוזים נחשקים לטובת טיפוח חיי אהבה שהתנגשו איתם), כישלונות אלבומים מאוחרים, הסתבכויות והתמוטטות נפשית וכלכלית שחוותה בתקופות הקשות, כמו גם שהייה ארוכה בארצות הברית וחזרה לארץ לסצנה מוזיקלית שונה – דחקו קצת הצידה את הזמרת הנהדרת בעלת הקול המיוחד והייחודי שראויה לבמה מכובדת כאבן דרך בפופ הישראלי.
בפרק זה של ההסכת 'מילים ולחן' חזר דודי פטימר אל סיפורה ואל שיריה הגדולים של עדנה לב ומשוחח עם עדנה על הבחירות בקריירה, על ימי הזוהר ועל הכמיהה לשוב לקדמת הבמה כיום. "זה לא סוד שאני לא בדיוק עובדת הרבה בשנה-שנתיים האחרונות, ואני מרגישה שאני מחוץ למשחק וזה קצת קשה אבל זה המצב כרגע", סיפרה לב בריאיון מיוחד להסכת. "הרגשתי את זה בעיקר במלחמה כי רציתי לתרום מעצמי ולהתנדב כמו שעשיתי תמיד אבל אין מנהל אישי שיסייע לי או יקשר אותי ויעזור לי להתחיל להופיע כי אני לא טובה בלשווק את עצמי אלא אני צריכה עזרה בכך".
"אני זקוקה למשרד ניהול ויחסי ציבור דרך. הדבר היחיד שאני יודעת לעשות זה לשיר, ולפעמים כשאני לא מופיעה ולא שרה אני מרגישה לא שווה", סיפרה בגילוי לב. "זה לא שאני יודעת לעשות משהו אחר. אני מגיל שבע שרה בפני אנשים ולא זוכרת את עצמי לא שרה. לפני שבועיים משה להב ('הטיש הגדול') העלה אותי לבמה לשיר את 'אם תשוב' והרגשתי את ההתרגשות הזו של להיפגש עם קהל. זה כל כך חסר לי".
עוד מזהים אותך ברחוב?
"בטח, לא השתניתי יותר מדי, יש לי אותה תסרוקת ואני באותו משקל, אבל בכל פעם אני מאוד מופתעת שמזהים וזוכרים אותי. הרי כבר לא מזמינים אותי לטלוויזיה, לא לרדיו, לא רואים אותי בתקשורת ועדיין זוכרים אותי. זה מרגש. מתי כן מזמינים אותי לטלוויזיה? רק כשעושים תכנית לזכר מישהו, אבל מה עם מי שעדיין בחיים? אני מוכרחה לאיש יחסי ציבור ולמנהל שרק ייתן לי מיקרופון – והשיר. זה הייעוד שלי". לריאיון המלא תוכלו להאזין בהסכת.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.
