"הולך עם נשק כל הזמן, גם לקונצרטים וסרטים"
תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, גיבור ישראל ובעל עיטור המופת, על קרבות המלחמה והמצב כיום • על הפוליטיקה: "קראו לי לחזור 10 פעם, לא רוצה" • פרק 07
תא"ל אביגדור קהלני, שכבר הגיע לגבורות, נחשב לאחת מהדמויות המפתח המוערכות ביותר בישראל רבתי. לשר כביטחון פנים וסגן ראש עיריית תל אביב לשעבר הוענק עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, ועיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל, והוא אף נמנה עם משיאי המשואות ביום העצמאות ה־75 למדינה. בפרק השביעי בפודקאסט 'המוסדניק' בהגשת איש המוסד לשעבר אבנר אברהם, שוחח עמו אבנר על סכנת החיים במלחמת יום הכיפורים, נפילת אחיו בקרב, ומנגד - על המצב הביטחוני הנוכחי וההצעות שקיבל לחזרה לפוליטיקה.
"הייתי מג"ד 77 בחטיבה 7 שמוקמה עמוק בסיני, ובערב ראש השנה, 10 ימים לפני המלחמה, ניסינו להבין את הזירה", התייחס קהלני תחילה לימים שלפני מלחמת יום הכיפורים. "מג"ד לא סתם עולה עם 44 צוותים ומצטרף ל־65 הצוותים שכבר היו שם. הייתה סכנה למלחמה. ההישג של מלחמת ששת הימים נתן לנו תחושה שאנחנו גיבורים כל יכולים, והתמונות מהמלחמה השפיעו על מקבלי ההחלטות. לילה לפני המלחמה, קורא לי מפקד החטיבה יאנוש בן גל ואומר 'קיבלתי ידיעה ברורה שהסובייטים היועצים בקהיר ודמשק בורחים עם משפחותיהם'. השבתי שזו סיבה ברורה למלחמה. בבוקר שבת הוא קרא לי ואמר 'היום המלחמה', ב־18:00 בערב. בדיעבד, המלחמה התחילה ב־14:00. 5 דקות לפני זרקו פצצות על המחנה ממטוסי קרב. זה רגע אימה. פצצות ענק בתוך המחנה, זעקות אימים. חשבתי שאלה טייסים ישראלים שהתבלבלו, לא הייתי מסוגל להבין שטייס סורי יחצה את הגבול מבלי שחיל האוויר יפיל אותו"
בהמשך, שיתף: "הנחילים הגדולים של הטנקים היו ביום שלישי, אבל ראיתי מאות טנקים מתקדמים לגבול ואז נפלה החשכה. חשבתי שהטנק הישראלי הוא הכי טוב בעולם אבל זה לא היה נכון. זה היה בשבילי די שוק, יש להם כמות טנקים גדולה יותר משלנו, אני מתמודד עם חוסר שוויון בנושא הנשק ואין אפשרות של תאורה. אני שומע את החיילים שלי זועקים והמפקדים לא יכלו לעצור אותם. התחלתי לאבד טנקים. ידעתי שאם נעבור את הלילה ונגיע לבוקר ננצח אותם, אבל התמודדנו אותם כל הלילה. ביום שלישי שכבר נסוגנו מהעמדות, מפקד החטיבה שאל אותי בקשר כמה טנקים נותרו לי, השבתי: "קבל הודעה בלשון סגי נהור, ברגע זה התייצב אליי עוד טנק, אנחנו 41 טנקים ואני בדרך לבלום אותם' כשאני עם טנק אחד בלבד".
באותה מלחמה, שכל אביגדור את אחיו עמנואל, שייחל להיות חייל קרבי וביקש מקהלני להתגייס לשריון, בדיוק כמותו. ב־9 באוקטובר 1973, בזמן שאביגדור עצמו לחם בקרב אותו הגדיר כקשה ביותר במלחמה, נפגע עמנואל ונהרג. בשיחתו של תא"ל אביגדור קהלני עם אבנר אברהם במהלך הפודקאסט, הודה: "הוא לא רצה שנצחק עליו שהוא ג'ובניק, אז סידרתי לו להיות טנקיסט. גייסו אותו ביום כיפור. עמנואל קיבל צל"ש עיטור המופת על לחימתו. בכל פעם שאני מדבר עליו, אני נחנק. אני לחמתי, יאנוש קיבל את ההודעה שאחי נהרג, מטבע הדברים צריך לפנות אותך משדה הקרב, וכשנגמרה המלחמה אחרי 18 יום כשהייתי עמוק בתוך סוריה, החזירו אותי אחורה, גדוד אחר החליף את הגדוד שלי. התפלאתי שהוא כועס עליי. כשהגעתי לגבול שלנו ברמת הגולן, הוא אמר לי 'סע הביתה'. בעודי מעכל את זה, קיבלתי הודעה שגם אחיה של אשתי נפל".
לצד העשייה הצבאית המרשימה, כיהן קהלני גם בכנסת ובממשלה. משנשאל האם גם הפוליטיקה היא שדה קרב, השיב בחיוב, והודה: "אני שמח שהייתי שם. קראו לי כבר 10 פעמים לחזור אבל אני לא רוצה".
"הייתי בטוח שנעבור בין שבוע ל־10 ימים ללא חשמל"
"המלחמה הזאת הייתה פצצת אטום על מדינת ישראל, אנשים לא מבינים את זה", התייחס למתרחש מבוקר השבת השחורה ואילך. "זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל נתנה תחושה לאזרחים שלה שהיא לא יכולה להגן עליהם. אני הייתי בטוח שנעבור בין שבוע ל־10 ימים ללא חשמל עם כל הטילים מלבנון". בהמשך טען: "מבצע הביפרים - אחד הדברים הגאוניים שמדינת ישראל עשתה. המצאנו דברים נפלאים אבל לפעמים אנחנו מתנהגים בצורה יהירה אולי. אחת הבעיות: אנחנו מדברים יידיש ולא ערבית. היינו מבינים שערבית היא לא רק שפה, אלא מנטליות. צריך להבין שלעולם הם ירצו לפגוע בנו. שנאתם מעבירה אותם על דעתם".
בסיום הפרק, שיתף קהלני: "אני הולך עם נשק כל הזמן. אני הולך עם אקדח, גם לקונצרט וגם לסרטים וכל מקום, אמרתי לעצמי שאני אציל יהודים".
עריכה: מיכל קדוש
