אושר דניאל ושני הדר, שורדות הנובה, סיפרו על ממצאי התחקיר שהוצג להן מוקדם יותר היום (ה') על ידי צה"ל, ומתחו ביקורת קשה נגד הממשלה על רקע העיכוב בהחזרת החטופים.
"לא משהו שאנחנו לא יודעים האמת - ניסינו לקבל תשובות יותר עמוקות מ 'אנחנו אשמים' או 'הצבא לוקח אחריות'. הם יותר שמו את האירועים על ציר זמן, הסבירו מה קרה אחרי מה וכמה חטופים ונרצחים היו בכל מקום. אבל האמת? חוץ מתסכול אני לא רואה משהו חדש שאני מרגישה", אמרה תחילה אושר.
שני הוסיפה: "קשה לקרוא לזה לקיחת אחריות, כי הם קוראים לזה מחדל. הדבר הכי קשה לשמוע שזה מחדל - שהם לא ידעו משהו שתצפיתניות בנות 18 ו-19 ידעו והתריעו".
"הם אמרו שזה לא היה מספיק חריג, זה היה בשגרה, ובשגרה לוקחים החלטות כאלו, וזה לא היה מספיק חמור כדי לקחת על זה החלטה - זו התשובה שקיבלנו", סיפרה אושר על האישור לקיום המסיבה.
עוד ציינה: "אחרי שומר חומות הם היו בטוחים שחמאס מורתעים והעדיפו שקט מאשר לפתוח במלחמה". שני הוסיפה בסוגיה: "הם הודו שנתנו לחמאס להתחמש, אוסף של טעויות שנאספו ונאגרו".
השתיים תיארו את התסכול הרב בקרב המשפחות. "אנחנו כל הזמן עוצרים, מוציאים קיטור ונותנים לו לנסות להמשיך לדבר כי לא אומרים הרבה", הודתה שני. אושר סיפרה מצידה: "אתה רוצה תשובות ונותנים לך חארטות".
לאחר מכן תיארה אושר את שהתרחש באותה שבת שחורה. "אסף נהג, וסתיו ישבה לידו. אני התפצלתי עם אסף וסתיו, ופעם אחרונה שראיתי אותם בחיים היה בחמ"ל המשטרתי, כי הגיעו טנדרים", סיפרה והוסיפה: "רציתי להעביר שאנחנו רק מנסים להבין מתוך התחקיר על מי הם מנסים להגן, כי יש פה תחושה שמסתירים מאיתנו משהו. כל החברים שלי נרצחו, אני מחפשת שייקחו אחריות, מנסים לקבל ודאות על מה שקרה לנו שם".
שני הבהירה כי "ידעתי מראש שאני לא אקבל תשובות, הייתי בין הראשונות שהתפרצו. אני יודעת שהם לא אמורים להגיד מה שאני רוצה לשמוע, אבל היה לי חשוב שידעו שהעם לא תמים והשורדים מודעים להכול - וגם מה שלא נאמר אנחנו יודעים".
על החזרה לתמרון כאשר החטופים עדיין בעזה אמרה שני: "קראתי ל'מחדל' הזה (7 באוקטובר) ניסיון רצח או השתתפות בניסיון רצח. אני חושבת שזה שהחטופים עדיין שם ולא לוקחים אותם בראש ובראשונה - זה כמו שעשו ב-7 באוקטובר, זה לראות את הדבר הפוליטי לפני החיים".
לסיום ביקשה אושר לשתף: "הקהילה של הנובה מדהימה ועוטפת אותנו. אנחנו עוזרים לאחד השני כל כך הרבה. אם לא היה לנו את הקהילה לא היינו מצליחים לנסות להחלים מהדבר הזה".
עריכה: אחיה כהן