האם השפעת המוזיקה על הנפש היא עניין אינדיבידואלי? באיזה אופן מוזיקה יכולה להשפיע עלינו? סביב שאלות אלו ואחרות ביקשו פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו לשוחח עם הדר אופנהיימר גרוס, פסיכותרפיסטית למבוגרים בעמותת 'עמך', וגם בקליניקה פרטית בכפר סבא, התייחסה באריכות לקשר ההדוק בין מוזיקה לפסיכותרפיה.
בפתח הריאיון ביקשה אופנהיימר גרוס להתייחס להשפעת המוזיקה על אנשים ברמה הקונטיבית, פיזיולוגית, ורגשית. לדבריה, מוזיקה משפיעה על קצב הלב, על הנשימה, ומשפיעה גם על המתח השרירי. מוזיקה יכולה לבטא רגשות שקשה לבטא בצורה מילולית, ולהשפיע עלינו גם ברמה החברתית. שכן, "שירה ונגינה בקבוצה יכולים לתרום לתחושת חיבור ושייכות ולייצר אוקסיטוצין. לעבוד על קשרים בין אישיים בצורה פחות מאיימת".
על השימוש במוזיקה בעולם הרפואה והטיפול אמרה אופנהיימר גרוס כי "יש התערבויות מוזיקליות שממש מפחיתות רמות כאב במצבים של כאב אקוטי וכרוני – מוזיקה משמשת כהסחת דעת ושחרור האנדורפינים ממש תורם".
השיחה הלכה והעמיקה, ואילו היא ביקשה להדגיש שעוד בבטן אימם מערכת השמיעה של העובר משלימה את עצמה בשבוע ה־24. "יש ממש מחקרים שמראים השפעה של מוזיקה על קצב לב ומניעת הפרשת הורמוני לחץ. פגים בפגיה - כשמנוגנת להם מוזיקה זה מסייע להם בקצב הלב ובזרימת הדם. רואים שמוזיקה עוזרת לקשר בין ילד להורה. כשיש בפגיה מוזיקה ההורים הרבה יותר רגועים", סיכמה.