ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, התראיין ב-103fm על הדיון בבג"ץ אמש (ג') בסוגיית פיטורי רונן בר, על הלחימה בעזה והשבת החטופים, על איראן, וגם על פוליטיקה - הוא בהחלט לא מצטער שעזב את הממשלה.
באשר לאיראן השמיעה גנץ עמדה ניצית: "הדרך היחידה הנראית לי להסיר את האיום היא מערכה כוללת נגד איראן, הן על מתקני הגרעין וגם על היכולות האסטרטגיות שלה. שוחחתי על כך עם עמיתיי האמריקנים, גם מקרב אנשים שמקורבים לנשיא טראמפ, ואני חושב שישראל, ארה"ב והעולם צריכים לתמוך בעניין הזה".
"לא נוכל לאפשר נשק גרעיני צבאי בידיו של פונדמנטליסט. אם בדרך לשם מישהו יביא הסכם מעולה שישיג את המטרות ללא לחימה, על הכיפאק, אבל אני מתקשה לראות הסכם מעולה שכזה", הוסיף.
במהלך השיחה התייחס גם לאפשרות שהממשלה לא תקיים את פסיקת בג"ץ על הישארותו של ראש השב"כ רונן בר עד למתן החלטה אחרת וטען: "אני חושש שהממשלה יכולה להגיע לשם - אני דורש מראש הממשלה שלא נגיע לשם, שיעשה הכול למנוע את זה".
לדבריו, "רונן בר אמר שהוא אחראי לאירועי 7 באוקטובר, והוא לא יסיים את תפקידו כמתוכנן. זאת שאלה של עיתוי ושל פרוצדורה, והדבר הזה היה צריך להיגמר ללא פיטורים. אני בטוח שגם רונן בר יעזוב את תפקידו, כך היה צריך להחליט שזה מה שעושים - וגם להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי להבין את העניין. אנחנו מתעוררים בכל פעם לתחקיר במקום אחר, התחקיר האמיתי הוא ועדת החקירה הממלכתית".
"אני מכיר את רונן בר היטב, ואני חושב שהוא יודע להבדיל בין תחושות אישית לעבודתו. השב"כ עושה עבודה נהדרת, אנחנו רואים את שרשרת הסיכול הנרחבת", הוסיף שר הביטחון לשעבר.
הוא סבור כי מדובר בשיטה סדורה: "הממשלה עושה דה לגיטימציה הן למערכת המשפט והן לגופים אחרים. נתניהו אחראי למה שקרה פה ב-20-17 השנים האחרונות, ואני חושב שהדרך היחידה לפתור את זה היא להקים ועדת חקירה ממלכתית, לגשת לבחירות ולהמשיך הלאה".
ראש הממשלה אמר כי אין לו יותר אמון בראש השב"כ המכהן. על כך השיב גנץ: "ישבתי בתוך החדרים וראיתי איך רונן בר מתייחס לדרג המדיני. היה אפשר לפתור את זה בדרך אחרת ממה שזה נפתר. זו לא שאלה של חוסר אמון אלא פירוק האמון בכוונת מכוון. אין שאלה אם יש לראש הממשלה סמכות לפטר את ראש השב"כ, אני מניח שכן, אבל יש פרוצדורה, ובוודאי שלא צריך להשחיר אותו ואת אחרים".
גנץ נשאל על תקופתו כחבר בקבינט של נתניהו. הוא לא מתגעגע אליה: "אני לא יכול להגיד שאני שמח להיות מחוץ לממשלה, כי זה נוגד את הדנ"א שלנו להיות מחוץ למעגל העשייה הישיר והמשפיע. לצערי מצאנו את עצמנו בתוך הממשלה אבל מחוץ למעגל הישיר והמשפיע".
"בצר לי נתניהו, אחרי שיצאנו ממצב החירום הגדול בחודשים הראשונים, הרשה לעצמו יותר פוליטיקה ופחות ביטחון ואחדות. האם ניזוקתי מכך אלקטורלית? יכול להיות, אבל כמו שנכנסתי לממשלה בקורונה וכמו שהצטרפתי בזמן מלחמה, אני עושה את הדבר הנכון מבחינת המדינה", הוסיף.
גנץ מתנגד בחריפות למכתב הטייסים, שבו הודיעו כמה מהם כי אין בכוונתם להמשיך ולהתנדב במילואים: "אני רוצה שיהיה ברור – אני נגד סרבנות מכל סוג שהוא, ושם תמיד אהיה. זה כלי שלא נכון לעשות בו שימוש בשום אופן. יש אירועים שדגל שחור מתנוסס מעליהם, וזה לא המקרה. המלחמה הזו אינה פוליטית. מי שפתח בה הם חמאס, מי שהצטרף אליה אלה האויבים שלנו בשבע זירות".
עם זאת הוא סבור כי כעת שיקולים פוליטיים משפיעים על התנהלות המלחמה: "ההתפתחויות באופן הזה מושפעות משיקולים פוליטיים של נתניהו, שמעדיף את שרידות הממשלה שלו על פני שיקולים אחרים".
הוא התכוון בעיקר לדשדוש במשא ומתן לשחרור החטופים: "צריך להשיב את החטופים, אני יודע שבראייה ארוכת טווח יש דרך אחרת, וחבל שאנחנו לא מעמידים את זה בקדימות. עשרות חטופים שילמו בחייהם על סדר העדיפויות הזה, וחבל שכך. אני לא נגד מהלך צבאי. אני חי עכשיו בדרום ואני מרגיש את המלחמה כאזרח. בסופו של דבר במלחמה המאוד צודקת שלנו כרגע מה שצריך להיות בקדימות הוא השבת החטופים".
לדבריו, "אני מבין שיש מחירים כואבים, אבל אין מחיר לסולידריות שלנו. נסתדר אחר כך עם יתר מטרות המלחמה. מבחינתי נתניהו אחראי להשבת החטופים. יש עסקה? שיממש אותה. אני מאוד שמח על השבתם הביתה של 192 חטופים לאורך חודשי המלחמה, אבל אני לא יכול להתעלם מ-59 שעדיין שם. האמינו לי שנסתדר איתם אחר כך".
על המתיחות עם טורקיה, בעיקר סביב המשטר החדש בסוריה, אמר: "טורקיה היא מדינה גדולה ורצינית. היא משפיעה על סוריה והיא מחוברת לנאט"ו, למערב. אפשר לנצל את המנופים החיוביים שיש על טורקיה ולנסות להביא את זה למקום יותר טוב. אנחנו לא יכולים לסדר את כל העולם, אנחנו צריכים להיערך לסכנות האפשריות, ומצד שני איפה שיש הזדמנות חיוביות, בוודאי שצריך למצות את זה".
עריכה: אחיעד לוק