"צריך עסקה גדולה ורחבה"
דוד מידן, לשעבר בכיר מוסד, על סוגיית החטופים: "כל עוד המילה הזו של 'הפסקת המלחמה' לא תידון, אני מסופק האם נוכל להגיע לעסקה שלמה"
מה יקרה בעזה ביום שאחרי המלחמה? לאחר שנה וחצי של מלחמה הנושא הזה עדיין לא ברור. אמנם נראה כי יש התקדמות לעסקת חטופים חדשה אבל עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו של חמאס. דוד מידן, לשעבר ראש אגף 'תבל' ובכיר במוסד, שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103fm, ניתח את השלכות המו"מ לעסקת חטופים מנקודת מבטו.
בפתח השיחה נשמע מידן אופטימי: "היו הרבה דיווחים על העברה של הצעות ותגובות של חמאס בכל מיני רשתות תקשורת ערביות. הדבר הטוב שאני יכול להגיד הוא שיש הצעות, שהמצרים מובילים – וזה טוב מאוד בעיניי, וגם שנתניהו מבחינה פוליטית כבול פחות מכיוון השותפות הקואליציוניות שלו. יש סיכוי של תזוזה לעסקה".
עם זאת, יש סוגייה אחת שמעיבה על סיכויי המשא ומתן בעיניו: "יש אי בהירות לגבי המושג שכולם מדברים עליו – סוף המלחמה. מנסים להשיג הפסקת אש ארוכת טווח, אבל אנחנו רואים שחמאס נחוש להגיע להפסקת מלחמה. כל עוד היא לא תידון ולא תהיה עם ערבויות, אני מסופק אם נוכל להגיע לעסקה שלמה. זו דעתי מההתחלה - צריך להציל כל אחד שניתן להציל, אבל השאיפה צריכה להיות לעסקה רחבה וכוללת".
"נניח שאנחנו מתעקשים על פעימה קטנה להחזיר חטוף או שניים או חמישה, האם פתרנו את הבעיה ואפשר להגיד שניצחנו? אני לא חשוב שזה ככה. אני לא חושב שהמלחמה בצורה הנוכחית נראית כמו ניצחון כמו שאנחנו מדמיינים", הוסיך מידן.
"בואו נתחיל לפרז את טייבה ואת טובה זנגרייה קודם"
גם דרישת ישראל לפירוז הרצועה, עמומה בעיניו: "אני שומע על פירוז עזה, כולנו רוצים שהיא תהיה מפורזת, אבל במבחן המציאות מי יאכוף אותו? איזה גוף ייכנס בית בית לבדוק כל קלצ'ניקוב וכל משגר? השאלה היא מה קורה דקה אחרי הפירוז. הייתי אומר: בואו נתחיל לפרז את טייבה ואת טובה זנגרייה קודם, ונראה עד כמה זה מסובך אפילו פה בתוך הבית שלנו".
"הם יותר חלשים ויותר מוכים, אבל אני לא חושב שיש פה פתרונות מוחלטים, להגיד שחמאס מוכרע, אלה חלומות באספמיה", הסביר.
הוא הזכיר לנו עד כמה בהול נושא שחרור החטופים: "על השולחן יש לנו חטופים, והזמן פועל לרעתם. אנחנו מקבלים כל הזמן עדויות על מצבם, וזה לא אנושי להכיל את הכאב ואת חוסר הישע שלהם שם. צריך לחתוך את העניין הזה בעסקה גדולה".
הוא הזהיר: "ככל שהזמן נמשך, וככל שלא משחררים אותם, סיכויי חייהם הולכים ופוחתים. התנאים שלהם הם לא תנאים. כשאנחנו שומעים שיש הרעבה בעזה, אני מניח שזה משליך גם עליהם. שמענו על כמות המזון המועטה שהם אוכלים בכל יום, על התנאים שלהם. בגרירת הרגליים הזאת יש התעללות באנשים שהם שלנו, בילדים שלנו, בבנות שלנו. צריך לגמור את העניין הזה, וכל מי שיגיד שלא נגמור את זה עד שנגמור את הסיפור הגדול, פשוט מתעלל בחסרי ישע".
"אני מגחך ומלא בוז לכל מי שמדבר עלינו כעל סרבנים"
בהמשך נדרש מידן למכתב המחאה של גמלאי המוסד, שהוא אחד מחותמיו: "המספרים עולים כל הזמן. כמעט 500 גמלאי מוסד חתמו, עובדי המוסד לא חתמו עליו והם לא חלק מהעניין. אין פה משהו פוליטי, למרות שהכול היום מתורגם כפוליטי. כשאומרים לי שזו סרבנות, אני מגחך. אנחנו אנשים שנתנו עשרות שנים מחייהם לפעילות מסוכנות, נתנו את נשמתו ואת חיינו. אני מגחך ומלא בוז לכל מי שמדבר עלינו כעל סרבנים".
"לא היינו צריכים לשכנע, זו פנייה שדיברה לערכים שלנו והיא לא באה ממקום פוליטי. גיבינו את הטייסים. באופן אישי חרה לי הביטוי של ראש הממשלה על עשבים שוטים, הוא יודע מי האנשים שהוא מדבר עליהם. הסתכנו ועשינו הרבה, ומביש לחשוב שאני צריך להתגונן ברדיו על חבריי שנתנו את מיטב שנותיהם, ואני מקבל הערות מראש הממשלה שאנחנו אנשים חסרי כל משקל", הוסיף בכיר המוסד לשעבר.
"השב"כ ארגון שאני סומך על שיקול דעתו"
לאחר שנאל על הפרשה החדשה, בה עצור איש שב"כ בחשד שהדליף חומר סודי לעיתונאים ופוליטיקאים, השיב: "גם בשב"כ וגם במוסד היה מפעם לפעם איזה תפוח רקוב שעוצרים אותו בתנאים האלה ללא עורך דין. אני לא יודע מה העבירה בדיוק ובאילו נסיבות הוא משרת כאיש מילואים בשב"כ".
"עבדתי עם השב"כ שנים ארוכות, אני מכיר אותם. זה ארגון שאני סומך על שיקול דעתו, והוא מאזן החלטות של עצמו. קטונתי לשפוט בשלב הזה עם מעט המידע שיש בידי בשלב הזה", הבהיר.
עריכה: אחיעד לוק
