"ב-7 באוק' מצאתי את עצמי בלופים של מחשבות"
נועה פיזיק, זמרת ויוצרת, על סיפור השכול האישי שלה מה-7 באוקטובר • על החזרה ליצירה: "עצרתי כי היה עצוב מדי והמשכתי מתוך איזשהו מקום אופטימי"
בעקבות ה-7 באוקטובר יצאו לא מעט פרויקטים אישיים של אומנים שנועדו להנציח את גבורת הלוחמים באותו יום. נועה פיזיק, זמרת ויוצרת, היא אומנית צעירה בת 26 שבן דודה סמל רועי פרי ז"ל נהרג בזמן הקרבות. בריאיון ל-103fm לאיריס קול היא שיתפה בסיפור הגבורה של בן דודה רועי ואיך באמצעות המוזיקה צמחה מתוך הטרגדיה והשכול והצליחה לשוב וליצור.
"אני בתפקידי במילואים קצינת הסברה בפיקוד העורף. בסופו של דבר מתעדכנים תוך כדי ואז התחילה דאגה לבן דוד שלי - סמל רועי פרי ז"ל. לא היינו בקשר איתו, הוא הספיק לומר שהכול בסדר להורים שלו. אני גם שלחתי לו הודעה והוא לא הספיק לענות לי. הוא באמת נהרג בקרב מול מחבלים כי הוא התנדב, הוא התנדב להגן על המוצב. בעצם המפקד שלו ביקש שמישהו התנדב לחפות על חברים שלהם במיגונית והוא היה הראשון שהרים את היד. הוא נהרג בגבורה ובעוז. גם בחתונה שלי הזכרתי את זה שבזכותו אנחנו פה היום", שיתפה.
לאחר מכן סיפרה איך לאחר מותו של רועי ז"ל שבה לכתוב וליצור מוזיקה. "נגיד באלבום שיצא ונקרא 'פופ חרדות', התחלתי בכללי לכתוב את השירים שבו לפני שנתיים או שלוש, שנה לפני ה-7 באוקטובר, אבל בעצם כשזה התחיל מצאתי את עצמי ואת הסובבים אותי בלופים כאלה של מחשבות שזה בדיוק מזדהה עם הדברים שכתבתי או אפילו אחר כך המשכתי לכתוב בכיוון הזה. יש את השיר 'ניפגש יום אחד' שזה ממש שיר שהתחלתי לכתוב ממש לפני ה-7 באוקטובר ועצרתי כי הוא היה עצוב לי מדי והמשכתי לאחר הטרגדיה שהייתה לנו במשפחה כי הוא מדבר על שכול, כאב וגעגוע אבל מתוך איזשהו מקום אופטימי וגם כל שאר השירים שמדברים על התמודדות עם מחשבות", הסבירה.
האזינו לשירה 'OCD'
