דרורה חבקין נחשבת לאחת הדמויות הייחודיות בזמר העברי. גוון קולה הייחודי מצליח לחבר בין הרוח הבוהמיינית תוצרת תל אביב, לבין שירי הרחוב הישנים. היא הצליחה להחיות נוסטלגיה ישראלית שכמעט ונשכחה. חבקין לא רק ביצעה שירים – היא סיפרה דרכם סיפור, והשאירה אחריה מורשת מפוארת. שלושים שנה חלפו מאז הלכה לעולמה, ובשל כך ביקשנו להיזכר בנקודות המשמעותיות בקריירה שלה.
החיבור של חבקין למוזיקה החל כבר מגיל צעיר כשלמדה לנגן על פסנתר ואקורדיון. בהמשך התגייסה ללהקת הנח"ל והייתה במחזור השני של הלהקה. אחרי השירות הצבאי הלכה ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים, ואת הלחן הראשון שלה כתבה אחרי שיעור בקומפוזיציה שבו המרצה הסביר מדוע אסור להצמיד אקורד מסוים לאקורד אחר. השיר של חבקין הושתת כמובן על רצף של שני האקורדים האלה.
בסיום האקדמיה נסעה חבקין לפריז בכדי ללמוד בסורבון, מתוך רצון להגשים את חלומה להיות זמרת אופרה. אחרי שהות קצרה בפריז הבינה חבקין שעליה לשחרר את החלום כי הקול שלה לא מתאים לעולם האופרה, והיא המשיכה ללמוד מוזיקולוגיה עם התמחות במוזיקה של ימי הביניים. אפשר לומר שכבר אז התחלנו להרגיש את החיבור העצום שלה לשירי טרובדורים שהשפיעו על המשך דרכה האומנותית.
עם שובה לישראל החלה חבקין ללמד מוזיקה בכפר הירוק, ובאותה הנשימה גם לכתוב, להלחין, ולעבד שירים שבחלוף הזמן הפכו ללהיטים בלתי נשכחים שהטביעו את חותמם על עולם הזמר העברי. כמו למשל, 'עקרה' של חוה אלברשטיין, 'נגנו בקול' של הצוות האלמותי אילן ואילנית, 'היא יושבה לחלון' של ליאור ייני, 'כל היונים' של יפה ירקוני, והיד עוד נטויה.
לקראת סוף שנות ה־60 הפכה חבקין למפיקה המוזיקלית של להקת 'הנמר הנוראי', וכשפגשה את הזמר דני ליטני, שהיה לחבר בלהקה, עזבה את בן זוגה לצמיתות ובחרה בחיים איתו יחד עם שני ילדיה הקטנים. באחד הראיונות שהעניק ליטני אמר שבאותם הימים קראו להם 'הזוג המוזר'. "כל תזוזה שלנו תועדה. איזה מין דבר זה שהיא עוזבת את בעלה והולכת עם בחור צעיר שאף אחד לא מכיר?"
בהמשך סיפר על הקשר העמוק ביניהם, ואמר: "עד שפגשתי אותה לא ידעתי לאיזה כיוון אני הולך, אם אני זמר או שחקן. דרורה דחפה אותי לכתוב שירים, עזרה לי להפסיק לשנוא את הקול שלי, יצרה בשבילי קשרים וגם פירנסה אותי. למדתי ממנה המון, ולא רק דברים שקשורים למוזיקה. דברים שקשורים לחיים. היא אמרה תמיד את מה שהיא חושבת, עשתה תמיד את מה שהיא חושבת. לא דפקה חשבון לאף אחד. אישה מאוד חזקה. השטאנץ שלה, הוא כבר מזמן לא קיים".
במקביל להפקה המוזיקלית הקליטה חבקין שירים כזמרת וסולנית, ויזמה את הפרויקט המוזיקלי המוצלח 'שירי רחוב' שכולל בתוכו שירים בעלי גוון הומוריסטי של כותבים אלמונים שאספה לאורך השנים כמו 'יונה פעמונה', 'כלא שש', 'קח את ליבי', ועוד.
חבקין כתבה על עטיפת אחד משני האלבומים שהוקדשו לפרויקט חייה כי שיר רחוב חייב לעמוד במבחן של שניים או שלושה דורות. לדבריה, הנושאים של שירי רחוב הם נצחיים וצומחים מתוך העם, הודות למחברים האלמוניים היא הצליחה לייצר סגנון עממי עם מילים לועזיות שהשתרבבו פנימה במרוצת הדורות. בשילוב של מחקר, ליקוט, עריכה וביצוע, חבקין הראתה כיצד שירים ארכאיים שלכאורה אבד עליהם כלח הם למעשה עולם תרבותי חיוני, עמוק ורלוונטי תמיד. והיא לא הסתפקה, בניגוד לרבים מבני דורה ודור ההמשך, בשירים נושנים, אלא חיפשה גם שירי עם עכשוויים יותר כדוגמת 'כלא שש'.
אחרי שהפכה להיות סנסציה בשנות ה־70 החליטה חבקין לרדת מהארץ ולהתגורר בהולנד. שש שנים אחר כך במהלך ביקור קצר בישראל נפלה עליה ההבנה שהיא מעוניינת להעתיק את מגוריה בראש פינה ולגדל צמחים. היא התאהבה בחיים באווירה כפרית, שבה עם ילדיה לארץ, וזמן קצר אחר כך התבשרה שהיא חולה בסרטן השד. למרות שהרופאים הפצירו בה היא סירבה לבצע ניתוח, ובחרה לעבור כימותרפיה יחד עם טיפול בצמחי מרפא – עד שהחלימה לחלוטין.
בו זמנית החיבור שלה לטבע הלך והעמיק, היא חקרה אותו והתרגשה ממנו מאוד, ובסופו של דבר החליטה להוציא לאור ספר הנושא את השם 'על תבלינים וצמחי מרפא'. בזמן ההופעות שלה הייתה מספרת חבקין לקהל על הקשר שלה לעולם הטבע, החיבור לצמחים, ותהליך ההחלמה הלא קונבנציונלי שלה.
חודש אחרי יציאת הספר המדובר היא מתה מדום לב כשהיא בת 60, אבל השאירה אחריה מורשת מוזיקלית מרגשת שממשיכה לצמוח. העורך המוזיקלי יואב חנני אסף מקבץ מיצירותיה לכדי רצף מוזיקלי מרגש לזכרה. האזנה נעימה!
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו
עריכה: עדן בן ארי