אלון אביתר, לשעבר איש מודיעין בכיר ומומחה לזירה הפלסטינית, שוחח עם אריה אלדד וגאולה אבן ב-103fm והתייחס בחריפות לנאום האחרון של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שבו כינה את אנשי חמאס "ילדי הכלבים", ועל פרסום סרטוני השבויים בעזה על ידי חמאס.
"עברתי על כל הנאום הזה כמה פעמים. בדרך כלל אבו מאזן אותנטי כשהוא מוציא את הקללות העסיסיות האלה. כשאני מנתח את הדברים שלו – כשלא שמענו את קולו שנה וחצי – אני חושב שהזעם שלו על חמאס אותנטי. זו תרעומת כלפי האסון והנזק שהוא גורם גם בגוף וגם בנפש לפלסטינים ברצועה. הוא מנסה להיות יותר רלוונטי ממה שהוא היה קודם", אמר המומחה.
אביתר ציין כי הניסיון של אבו מאזן לחזור לזירה המדינית נתקל בהתנגדות ציבורית רחבה: "קראתי מאות תגובות של פלסטינים שאומרים לאבו מאזן שהכתובת לקטסטרופה בעזה היא ישראל, ושהוא יצא בוגד ומשתף פעולה. המסר מבחינתו – אני חושב שהוא מנסה לחזור ולהיכנס למגרש המשחקים המדיני ולומר - 'הדברים צריכים לעבור איתנו, ולא לדלג עלינו'".
לדבריו, "אבו מאזן ספג הרבה מהלומות פוליטיות מחמאס. הוא נתפס כמי שהפסיד את רצועת עזה ולא מצליח להנהיג את הזירה הפלסטינית. זו שירת הברבור שלו – זה מה שרשום ברזומה שלו: חילק את המדינה הפלסטינית הפוטנציאלית לשניים. הוא לא שוכח לחמאס את העניין".
אביתר הוסיף: "גם כעת, במהלך המלחמה הזאת, הגופים ששייכים לרשות הפלסטינית ממשיכים לתקצב את האסירים גם בתוך רצועת עזה – גם במגבלות המלחמה. כך שנתק מוחלט הוא לא דבר מעשי כרגע".
בנוגע לסוגיית החטופים אמר אביתר: "אנחנו רואים בחודש האחרון רצף של סרטונים שבהם משודרים אותם חטופים, כבר שבעה במספר. זו תדירות אחרת ממה שידענו קודם. אני נצמד פחות למונח 'טרור פסיכולוגי' – זה פשוט האמצעי הטוב ביותר של הארגונים האלה ללחוץ על החברה בישראל. זה עדיין לא מיצוי של 'הנכס' הזה שנקרא חטופים, אבל יש פה יותר מאיתות שחמאס מעוניין להגיע לעסקה כוללת ולעבור לשלב השני".
לדבריו, מאחורי הקמפיין התקשורתי של חמאס עומדת הבנה עמוקה של החברה הישראלית: "יש להם מחלקות שונות של מעקב אחרי האויב, יש דוברי עברית טובה מאוד בקרבם. הם עברו קילומטראז' גדול מבחינת ההבנה של הנימים הכי דקים בחברה הישראלית. לפעמים הם מדייקים ולפעמים פחות, אבל ככלל הם רואים את התקשורת, מתרגמים אותה לערבית. אם תרצה להתקבל היום לנוח'בה – תצטרך לדעת עברית, זה כבר חלק מהקריטריונים".
אביתר השווה בין אמצעי הלחץ של חמאס לאלו של ישראל: "כמו שישראל מנסה ליצור לחץ הפוך – בין באמצעות הסיוע ההומניטרי, ב'הפרד ומשול' או בהגברת המחאה נגד חמאס – כך גם הם ינסו אמצעי לחץ אמוציונליים נגד הממשלה".
אביתר סבור כי חמאס מגלה גמישות בנושאים מסוימים, אך לא בשאלת החטופים: "חמאס מראה סימני התגמשות בסוגיות שאינן עסקת החטופים. אפשר לדבר על שחרור אסירים, על מה יהיה הסטטוס שלהם בעתיד כחלק מהשלטון, אם ימסור נשק או לא. אבל בסוגיית החזרת החטופים – אני לא רואה סימני שבירה של חמאס, לפחות לא עד כה. גם הם מבינים מה מטרת הפעילות הצבאית בעזה, והפערים בהקשר הזה בין חמאס לבין ישראל תהומיים. אני לא רואה סיטואציה שבה חמאס מרים ידיים ואומר 'אנחנו נחזיר את החטופים כמו שאתם מעוניינים - בפעימות, ובלי להפסיק את המלחמה'".
עריכה: אחיעד לוק