יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אל"מ (מיל') אמנון שרון, גיבור מלחמת יום הכיפורים ושורד השבי הסורי, שוחח עם אודי סגל ואור הלר ב־103fm ושיתף באירועים שעברו עליו בתקופת המלחמה.
"היינו באופוריה נוראית, בביטחון עצמי מופרז, וזה עלה לנו ביוקר", סיפר שרון בפתח השיחה.
באותו בוקר ב־1973 האופוריה התנפצה, כפי שהעיד: "נקראתי מהבית ביום כיפור בבוקר. נפרדתי מאשתי שהייתה בהיריון ומבני, ודהרתי לימ"ח ליד ראש פינה. הסתבר שיום קודם לכן חטיבה 7 לקחה לנו את הטנקים, ונשארתי עם עשרה טנקים שיועדו לשיקום, עם מעט דלק ומעט תחמושת. הגעתי לציר הנפט במרכז הרמה בחושך, ונכנסתי עם שבעה טנקים לציר ללא אורות, ואז נתקלתי בחטיבת טנקים סורית שהייתה 100 מטר מהציר בדרכה אל הגליל, אחרי שהגבולות קרסו".
הקרבות היו קשים מאוד. שרון סיפר: "היו לנו כבר עשרות הרוגים ומאות פצועים. בלמנו אותם בקרב טראגי קשה מאוד. חמישה מהחיילים שלי נהרגו. יהי זכרם ברוך, הם איתי כל הזמן. אתמול הייתי בטקס זיכרון בקריית אונו – כל הטקס הם עברו לי בראש".
"כטנקיסט לא עברתי הכנה לשבי. עברתי אותה בקפריסין כתינוק – שם נולדתי, במחנה מעצר של הבריטים. הייתי חמישה חודשים בצינוק לבד, בחושך. את הזמנים ידעתי על פי זמני הארוחות הדלות. חודשים קשים מאוד. את הגוף ריסקו ושברו לי, אבל את הרוח לא הצליחו לשבור", העיד.
שוביו ניסו לדלות ממנו פרטים על הפרויקט הסודי של החיל. למרבה האירוניה, מאוחר יותר היה שרון אחראי על אותו פרויקט: "באחת החקירות שאלו אותי מה זה מרכבה. לא ידעתי, אז אמרתי שפעם היו לנו מרכבות עם סוסים וכידונים – לא משתמשים בהם יותר. כמעט הרגו אותי. כשחזרתי מהשבי מפקד גייסות השריון נתן לי תפקיד לעשות ניסויים על הטנק הסודי שנקרא מרכבה. צחקתי. הכנסתי את טנקי המרכבה לצה"ל", סיפר.
גם השיבה הביתה לא הייתה פשוטה, כפי שהסביר: "אחרי חמישה חודשים בצינוק,התאחדתי עם כל הקצינים. בחילופי השבויים חזרתי הביתה. הורידו לי פרופיל וקבעו לי נכות".
"מה יעשו עם פדוי שבי, פרופיל 31, נכה מכף רגל ועד ראש? לא ידעו מה לעשות עם פדויי שבי. הסתכלו עלינו כבוגדים, משתפי פעולה. הזכירו את אורי אילן עם האמירה 'לא בגדתי'. אנחנו מסתובבים עד היום עם המועקה הזאת. היום אני מאושר מכל שבוי שחוזר, ואני רוצה להאמין שאת הלקח למדו בזכותנו", אמר שורד השבי הסורי.
שרון העיד על עצמו כאיש לא דתי, אך תפילה שחיבר בימים הקשים בסוריה סייעה לו: "אני ממשיך להתפלל אותה עד היום – כבר 52 שנים. לימים הגיע הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן. הוא אמר שגונבה שמועה לאוזניו שהייתי בשבי הסורי. אמרתי לו שכבר שש שנים אני מתפלל תפילה שחיברתי, ופה לידי נמצאת הסמכות הכי גדולה. בתפילה אמרתי עשר פעמים 'שמע ישראל', 'שהכול נהיה בדברו', תן לי כוח להמשיך, תן לי בריאות, שמור עליי ועל כל המשפחה שלי – אמן ואמן ואמן. הוא אמר לי – אמנון תמשיך, זה הדבר הכי אמיתי, זה בא מתוכך".
עריכה: אחיעד לוק