שריפת ענק פרצה היום (ד') ביער אשתאול, בסמוך למקום שבו האש השתוללה רק בשבוע שעבר. ארבעה יישובים כבר פונו, והאש ממשיכה להתפשט לכיוון מודיעין והרי ירושלים. בשל כך ביקשו אריה אלדד ושי גולדן לשוחח עם תא"ל (מיל') דדי שמחי, לשעבר נציב כבאות ראשי, ראש מטה פיקוד העורף וקצין אג"ם באוגדת עזה.
בתחילה טען שמחי כי המשימה המרכזית היא לבנות תמונת מצב מסודרת, לייצב את המצב ולהגדיר מהן הסכנות הגדולות ביותר שעלולות להתרחש – ואז להכין תוכנית פעולה בהתאם. "צריך לזכור שהגורם המרכזי שמשפיע הכי הרבה על מה שקורה בנושא השריפה זה הרוח והלחות. למיטב הבנתי, יש משבי רוח של 60 ו־70 קמ"ש. הרוח אמורה להשתנות – וזה האתגר המרכזי. הכבאות עכשיו בטח עושים חישובים לאן האש יכולה להגיע, ומכינים תוכנית לשלוש, שש ותשע שעות קדימה.
צריך לזכור שכל מטוסי הכיבוי שמדברים עליהם שיגיעו מהעולם – יגיעו אולי בשעות הבוקר".
בהמשך טען כי יש תיעדוף מטרות בזמן השריפה המתמשכת – כשהמטרה הראשונה היא הצלת חיים, השנייה הצלת נכסים, והאחרונה הצלת הטבע והנוף. שמחי ביקש להזכיר את אסון הכרמל, ואמר: "אני חושב שמאז אסון הכרמל ב־2010 היו המון שינויים בכבאות, והיא הפכה להיות גוף לאומי. אני חושב שחובה להפוך את הכבאות לגוף ביטחוני, ואוי ואבוי אם זה לא יקרה. הכבאות היא חלק בלתי נפרד ממערך החירום במדינת ישראל. יש מה להוסיף ולהתחזק, אבל צריך לשפר את תרבות הבטיחות באש במדינת ישראל. גם אם יש לך הצתה ויש לך אש – אם אתה מכין את הבית נכון, אתה יכול לבלום את ההצתה מוקדם מאוד. צריך פה תוכנית מסודרת".
כשנשאל האם יש למדינה צי מטוסים שיכול להתמודד עם שריפה בסדר גודל כזה, אמר שמחי: "לא יכול להיות שמדינת ישראל, שיש לה את חיל האוויר הגדול בעולם, נזקקת למטוסים מיוון וממדינות אחרות מהסביבה באסון כזה לאומי. חיל האוויר חייב להירתם למשימה. בתקופתי עשינו מהלך יפה מאוד עם חיל האוויר, שבו יש שני שמשונים בכוננות. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להגדיל את הדבר הזה, וחיל האוויר יכול לעשות את זה – וצריך לעשות את זה יותר".
שאלה נוספת שעלתה בריאיון הייתה האם יש צורך בסופר טנקר בישראל. שמחי השיב בשלילה: "אני חושב שאתה לא יכול להחזיק סופר טנקר לשריפה פעם בכמה שנים. אם יש לך במדינה 30 שמשונים, אז אפשר להסב אותם לטובת הדבר הזה. שמשון יכול להילחם באש גם בלילה – מה שמטוס כיבוי לא יכול לעשות".
לדבריו, יש להבין את עוצמת האיום בשריפות מסוג זה: "שריפה שכזו היא פגיעה בביטחון המדינה יותר מעשרה טילים בליסטיים. רוב השריפות הגדולות כבות כי הן מגיעות לנקודות הסיום הטבעית שלהן. בשריפות ענק, בחלק מהמקומות הטמפרטורה מגיעה ל־1,300 מעלות, וגם מים שאתה מתיז מלמעלה מתאדים לפני שפוגעים בקרקע – ולא מכבים את האש. תרבות בטיחות באש מצמצמת מאוד את היכולת לנזקים כאלה חמורים, ובטוח לפגיעה בנפש", סיכם שמחי.
עריכה: עדן בן ארי