"אין דבר כזה לקרוא לסרבנות בזמן מלחמה"
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, על העימות עם עינב צנגאוקר: "אני לא שופט את עינב"
אתמול פרץ עימות בוועדת החוקה בכנסת בין ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר הוועדה, לבין עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, לאחר שהיא קראה ל'סרבנות מטעמים מוסריים'. רוטמן שוחח על כך עם ענת דוידוב ואודי סגל ב־103fm.
"אמרתי בקול רם וברור שאין דבר כזה לקרוא לסרבנות בזמן מלחמה. אסור לי ואני לא יכול לאפשר את זה בוועדה, זה מנוגד לחוק. ברור שכשמקבלים צו באים ומוציאים, כך פועלים שכניי, ידידיי ומשפחתי, וכך כתוב בחוק", אמר ח"כ רוטמן. עם זאת הדגיש: "אין אדם נתפס בצערו, אני לא שופט את עינב".
עינב צנגאוקר קראה לא להתייצב למילואים מטעמי מוסרי ויצאה מהדיון: "אתה לא תדביק לי סרבנות, מתן שירת בצבא, נטלי חיילת בצבא ההגנה לישראל"@enavezangauker @BringThemHome23 @rothmar @IDFSpokesperson @Israel_katz pic.twitter.com/iBTAwEsOoQ
— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 5, 2025
באשר למתווה הגיוס לחרדים, אמר: "אנחנו פועלים לייצר את המסגרות המתאימות כדי שהחרדים יוכלו להתגייס. במהלך הרבה שנים החרדים היו באופסייד באירוע הזה, והדבר הזה צריך לעבור תיקון. יש היום שעת כושר לייצר את המציאות הזאת. כמה ממשלות שהיו פה בישראל בשעת כושר דומה או שונה, פספסו".
"גם אם הממשלה תגייס את מועצת גדולי התורה לגולני, תקראו לזה חוק השתמטות"
לדבריו, "הגעתי למסקנה וכל אדם בר דעת יודע זאת – גם אם הממשלה תעביר חוק שבמסגרתו כל חברי מועצת גדולי התורה יתגייסו לגולני, תקראו לזה חוק השתמטות. מזה כבר התייאשתי. כשהממשלה הזאת העבירה את אותו חוק שהעבירה הממשלה הקודמת, אתם קראתם לו אז 'חוק השוויון בנטל', ועכשיו הוא הפך ל'חוק ההשתמטות'".
"הדבר הזה דורש תהליך, אם נעשה אותו בצורה לא נכונה הוא ייכשל, ואם נעשה אותו בצורה נכונה, הוא יוביל לשילוב", הוסיף.
בהמשך השיחה נדרש יו"ר ועדת החוקה לחוק שבא להגביל מימון עמותות על ידי מדינות זרות: "מדינת ישראל חייבת להיות מדינה ריבונית שלא נותנת למדינות אחרות לבחוש במדיניות שלה. כל מדינות העולם מתמודדות עם הניסיונות של מדינות אחרות להתערב להן בבחירות או בחברה האזרחית שלהן".
לדבריו, "יש במדינת ישראל 20,000 עמותות פעילות, מתוכן יש 200 שמקבלות מימון זר. כשאתה עובר על רשימות השמות שם, רואים את הגופים, העמותות שמתערבות בפוליטיקה הן בסגנון 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'. מאוד ברור שתחומים של פילנתרופיה ושיתוף פעולה מדעי בכלל לא באירוע, מדובר על מעורבות פוליטית של מדינות זרות בענייננו".
הוא הגדיר את אותו מימון כ'הזיה': "יש ויכוח במדינת ישראל על הרפורמה המשפטית, ועדיין יש. לממשלה יש מדיניות בנושא הזה, זה לא סוד. לה אסור על פי חוות דעת של היועצת המשפטית להוציא כסף כדי להסביר אותה, אבל לממשלות זרות מותר לשפוך כסף אדיר כדי לומר למה היא לא טובה".
פיצול תפקיד היועמ"ש ומשפט נתניהו: "אין שום קשר"
רוטמן תומך מאוד בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש לשניים. הוא הגיב על הביקורת כאילו החקיקה באה להיטיב את מצבו המשפטי של ראש הממשלה: "בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת שהיו תוך כדי ההליכים של ראש הממשלה הנוכחי, הופיע פיצול תפקיד היועץ. אף אחד לא חשב, לא יאיר לפיד ולא גדעון סער שפיצול התפקיד קשור איכשהו למשפטו של נתניהו. גם התקשורת לא חשבה. למה? כי באמת אין שום קשר. גם יאיר לפיד לא מצליח להבין מה הקשר".
"אני חושב שזה הפתרון הנכון. זו יועצת משפטית שמשתמשת בכל הכובעים שלה כדי לפגוע בממשלת ישראל. היא רוצה שכל עצה שלה תהיה מחייבת ובלתי ניתנת לערעור, יכול להיות שזה שכנע אנשים שהתלבטו, ועכשיו גלי בהרב־מיארה הדגימה להם בצורה עמוקה את הבעיה", טען.
עריכה: אחיעד לוק
