"מבוגרים יכולים למצוא זמן ילדי כשעושים משהו שאוהבים"
הפסיכולוגית הקלינית מורן וילנר־סקאל: "איך שאנחנו תופסים את הזמן כתינוקות וילדים, שונה מאיך שאנחנו תופסים את הזמן כמבוגרים ובזקנה"
מורן וילנר־סקאל היא פסיכולוגית קלינית, שעוסקת בנושאים של זמן ותפיסת הזמן אצל בני אדם. בשיחה ב-103fm עם רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו הסבירה מהי תפיסת זמן בגילים שונים, מה עשוי להשפיע על תפיסת הזמן שלנו ואיך דווקא בגיל זיקנה עשויים לחזור לתפיסת ינקות.
מורן וילנר־סקאל פתחה: "נגעתם בזה שלאורך החיים אנחנו תופסים את הזמן אחרת. איך שאנחנו תופסים את הזמן כתינוקות וילדים, שונה מאיך אנחנו תופסים את הזמן כמבוגרים ובזקנה".
בהמשך נשאלה על ההשפעה והסיבות של סבל או הנאה על הזמן: "יש כל מיני סיבות. אחת מהן היא סיבה ביולוגית, בעצם כשאנחנו נהנים ממשהו או עושים משהו חדש או משהו שמסקרן אותנו ומאתגר אותנו, אנחנו מאוד מושקעים בלתפוס את כל מה שאנחנו יכולים לתפוס בחושים שלנו", עוד אמרה: "אנחנו יותר חווים את החוויה בצורה מלאה, לעומת כשאנחנו עושים משהו שגרתי, ואותו דבר שאנחנו עושים על טייס אוטומטי ופחות שמים לב לניואנסים".
לאחר מכן הסבירה תחושת הזמן של תינוקות וילדים: "אפשר לחשוב על זה שכבר כשאנחנו ברחם, אנחנו שמים לב למקצב, אבל אנחנו נמצאים בסביבה שהיא נטולת זמן. כל הזמן חשוך ורועש, ובאמת אין תחושות רעב קור או משהו שמאותת על משהו חיצוני לנו", אמרה. "כשתינוק נולד הוא ממש בראשית חייו במצב קצת עוברי, ולא מסוגל לשאת את העולם שבחוץ, ולהבין שיש כאן משהו שזה לא הוא - הזמן נתפס מתוך העולם הפנימי כמו רעב ועייפות", הוסיפה את השלב שלאחר הלידה.
עוד אמרה על הזמן הילדי בילדות: "בילדות יש את הזמן החיצוני שילדים לאט לאט נחשפים אליו, זמן קלנדרי כמו זמן בית ספר, אחה"צ חופשים. לצידו יש את הזמן הילדי, שזה ממש שאתה עושה מה שאתה אוהב. אז אצל ילדים זה בולט שכשהם במשחק הזמן נע קדימה ואחורה, ויש משהו שנעלם בדבר הזה והזמן עף. גם מבוגרים יכולים למצוא את הזמן הילדי, כשהם עושים משהו שהם אוהבים".
על הזמן בתקופת הזקנה, אמרה: "האמת שבזקנה הרבה שנים לא ידעו, ובשנים האחרונות יש פריחה של מחקרי הזיקנה. באמת יש כמה דברים, קודם כל בזיקנה הזמן מתמקד בהווה ופחות בעתיד, כלומר בזיקנה יש עיסוק בהווה ומה שקורה כרגע".
לסיום סיכמה: "אפשר לומר שבזקנה המופלגת, יש חזרה לתפיסת זמן ינקותית ממש, שמנוהל במקצב הפנימי, וקצת מתנתק מהזמן האובייקטיבי. ככל שאנחנו מתבגרים החוויה, כמו שאנחנו מתארים שאנחנו עושים דבר שבשגרה, בגיל זיקנה אנחנו מנוסים והסינפסות שלנו במוח עשירות ומסועפות וקצב עיבוד המידע שלנו מועט".
