ישראל במלחמה 590 ימים, 58 חטופים וחטופות עדיין בגיהינום בעזה. שנה ושבעה חודשים הם שם, שנה ושבעה חודשים אנחנו במלחמה. ככל שהמלחמה תימשך עוד, ההוצאות יגדלו בהתאם, מה שאמור להשפיע בסוף על הכיס של כולנו. תכף נדבר על עליות המחירים.
כשמדד המחירים מפתיע לרעה ומזנק באחוז ועשירית, אל תצפו שיהיה פה יותר טוב כלכלית. אל תצפו שבנק ישראל יוריד את הריבית. המחירים עולים והכסף שווה פחות. האינפלציה, בניגוד להבטחות, חוזרת בגדול.
נכון, יש מלחמה, ונכון שבשלב הזה היא נראית כמלחמה הארוכה בתולדות המדינה, ומן הסתם ההוצאות רק ילכו וירוקנו את קופת המדינה, אבל גם לאזרחים מגיע. ההבטחות להילחם על יוקר המחיה נשארו על הנייר. בינתיים ההבטחה של "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" - זו הבטחה ללא כיסוי.
החשמל, המים והארנונה כבר עלו לפני כשנה. קפה ועוגיות ודגני בוקר, שוקולד, משקאות קלים ומחלבות בכללי - מעלות מחירים בממוצע באחוז וחצי, וכך מבלי שנשים לב כל קנייה בסופר עולה לנו בכל שבוע קצת יותר. בדיוק אותם פריטים מתייקרים פתאום בעוד 20-15 שקלים.
מישהו בכלל זוכר מתי התכנס כאן הקבינט הכלכלי? אולי פעם אחת. שר הכלכלה מטייל בחו"ל, שר האוצר מעדיף את תפקידו במשרד הביטחון, וראש הממשלה שכח שהבטיח שיוריד מחירים דרמטית לפני הבחירות, והוא יודע מצוין שביטחון כלכלי זה הביטחון האמיתי שלנו.