אתמול (ג') התפרסם במלואו 'פרויקט דינה', החושף את פרטי האלימות המינית הקשה והאכזרית של מחבלי חמאס בבוקר השבת השחורה ואף בשבי, זאת שנה ותשעה חודשים לאחר הטבח. עו"ד אל"מ (מיל') שרון זגגי פנחס, מנהלת 'פרויקט דינה' ולשעבר התובעת הצבאית הראשית, הגיבה לדברים.
"הפרויקט קם אחרי 7 באוקטובר, והתחיל ממש מהקרקע בפעולות התנדבות של החברות", שיתפה. "כולן נשים בכירות מכל מיני תחומים במשפט ובמגדר, ובשלב מסוים הרגשנו שקיים צורך לעשות משהו ממוסד יותר בהיבט של להשיג הכרה וצדק לנפגעות ונפגעים. במשך שנה וחצי, הפרויקט ניטר, עקב, וניסה לאסוף את כל פרטי המידע הקיימים בנושא האלימות המינית של חמאס ב־7 באוקטובר. זה פרויקט נשי, הדיווחים הם של כלל המגדרים. המידע הוא מידע קיים, מ־7 באוקטובר צץ המון מידע ומישהו היה צריך לאסוף ולנטר אותו, וניתחנו את המידע כדי להגיע לתמונה מלאה ולהבין היקפים ותופעות. זה פרויקט משפטי, וההבנה היא שבגלל שאלו אירועים מהסוג הזה, הם גורמים להשתקה כמעט מוחלטת של הקורבנות ושל הנפגעות והנפגעים. לכן זה לא אירוע רגיל במירכאות כמו שאנחנו מכירים, שיש עדות של נפגעת, היא מעידה וכך הלאה. זה אירוע אחר, ולכן צריך למצוא לו מודל אחר לטיפול. המודל האחר משתמש באותן ראיות לא משניות, ראיות של עדים שראו".
בהמשך הוסיפה: "בגלל שהמטרה של המתקפה הזאת הייתה לפגוע בנו כאוכלוסייה ולהפחיד אותנו, אז הרבה דברים קרו בראש חוצות, וזה שונה ממקרה רגיל במירכאות של אלימות מינית. יש הרבה עדים שראו אירוע של אונס, ועדים ששמעו באוזניים אונס שמתנהל, עדים שראו גופות ועדים ששמעו מקורבנות בזמן אמת על מה שקרה. אלה עדויות וראיות לגיטימיות במשפט. מה שאנחנו אומרים - 'אל תסתכלו על זה במשקפיים שאתם רגילים, כי אחרת אנחנו נותנים חסינות לכל מי שביצע, אחרת יש פה פשע מושלם במירכאות. תסתכלו על הראיות הלגיטימיות מהסוג הזה. מאחר שאין את המידע הישיר של הודאות, השתמשתי במה שקיים. ראינו מבחינת התופעה, הנטייה של מחבלים ושל חמאס לחלוטין להכחיש ולא להודות בדברים האלה כי זה בעצם פוגע בטיעון של לוחמי חופש".
"אנחנו פרויקט עצמאי", הבהירה עו"ד אל"מ (מיל') שרון זגגי פנחס, "לא מטעם הממשלה, לכן לי אין נגישות למידע, וגם כתובעת לשעבר, עדויות שניתנות בשב"כ בדרך כלל לא מגיעות לבית משפט, הן צריכות לעבור תהליך של חקירה במשטרה. הפרויקט כרגע לא זקוק להודאות האלה בשביל לבסס את התשתית. אחת המטרות המרכזיות שלנו היא הכללה של חמאס ברשימת 'Blacklist' של האו"ם, של ארגונים שמשתמשים באלימות מינית כנשק במלחמה, ואז זה גוזר הכרה וסנקציות. אנחנו מכירים זירות של אלימות מינית בעולם, יש הכרה בהרבה ארגונים אחרים, אבל בחמאס לא, וזאת כרגע מלחמה משמעותית שלנו כי זה יקדם מאוד גם את ההכרה בעולם וגם את היכולת להפעיל סנקציות נגד חמאס. יש לנו קריאות נוספות ועוד כיווני פעולה בעניינים האלה".
עריכה: מיכל קדוש