אל"מ אסף חממי ז"ל היה מפקד החטיבה הדרומית ב-7 באוקטובר, ורבים מכירים ויודעים על גבורתו באותו יום שבו נפל ונחטף לעזה. אילן חממי, אביו של אל"מ אסף חממי ז"ל, שיתף ברצף האירועים שקרו באותו יום ב-7 באוקטובר, בגבורתו ובדמותו הייחודית. כמו כן, התייחס לגעגוע האישי לבנו.
"הימים לא פשוטים בכלל, מאוד קשים, אבל אני חייב להגיד שהקושי הזה הוא עוזר לנו, כי כשאתה מסתכל על אסף ושומע את אסף, ואנחנו מכירים אותו 40 שנה, הוא פשוט משדר לנו - 'אבא, אימא, אני סמכתי עליכם, אני סומך עליכם. אתם תהיו חזקים ותמשיכו קדימה. תיקחו את המשפחה שלי קדימה'. זו הסיבה היחידה שקלרה ואני שורדים, יודעים מה אסף מצפה מאיתנו", אמר.
הוא נתן את דעתו על עסקת חטופים: "אסף, מבחינתו, הוא היה רוצה שהחטופים והוא עצמו יחזרו במבצע. אסף אמר לנו תמיד, 'אבא, אימא, לא יהיה לכם קל אם אני אפול בשבי, אני אף פעם לא נופל חי, ודבר שני אני מבקש מכם, אל תעשו עליי עסקאות'. אנחנו מבינים שהחיים קצת יותר חזקים, אבל אני חושב שאנחנו מול ארגון טרור כזה, אתם שמים לב מה קורה בימים האחרונים, כולל קסאמים, כולל טרלול של המערכת המדינית. לא עושים עסקה, עושים עסקה אחת ובצורה מושלמת, את כל ה-50 צריך להביא במכה אחת".
במחיר של הפסקת המלחמה?
"לא, אני לא חושב, מסיבה פשוטה - זה יחזור על עצמו. במלחמה הזאת נפלו לא רק הבן שלנו אסף, נפלו עוד ארבעה מח"טים, נפלו עוד מג"דים, נפלו מעל 870 חיילים. 'המחיר' הזה, במרכאות שאני אומר אותו, הוא לא יכול להיגמר באיזושהי הפסקת מלחמה".
מה תמונת הניצחון שלנו?
"אין פה תמונת ניצחון. יש דבר אחד, לסגור את הסיפור עם חמאס. חמאס לא יכול לשלוט באזור עזה. חייבים לעשות שם איזשהו תהליך אחר. התושבים בנתיבות, בשדרות, באופקים, לא יכולים יותר לחיות במצב של קסאמים".
בהמשך סיפר על ההתמודדות של אלמנתו וילדיו של אסף: "קשה מאוד. התמודדות לא פשוטה, יום-יום. הנכדים שלי מתגעגעים מאוד. ארבל הקטן, שהוא בן שש, מתגעגע מאוד לאבא, איך הוא פותר את זה? דרך זה שהוא נצמד אליי. הוא רואה בי מעין שליח של אבא שלו פה, והוא נצמד ומרגיש את החום ואני מלטף לו את הראש".
במהלך השיחה שחזר אילן את הרגעים מ־7 באוקטובר: "בשניות הראשונות אסף הבין מהר מאוד שזו מלחמה. הוא ישר הבין והוא לקח את הבן שלו, עלו על המסוק, שם אותו אצל הקצינים. הם לקחו אותו לחמ"ל. הוא יצא לשטח לאזור קיבוץ נירים, מרכז הגזרה. שם הוא הבין שני דברים. קודם כול הוא חייל של עם ישראל לפני שהוא מח"ט, והוא צריך להילחם על ההגנה של האזרחים ולהציל כמה שיותר אזרחים, והוא הבין שהוא צריך להמשיך לנהל את הגזרה".
"אסף, אם היה לו את השמץ הקטן שבקטנים שהולך לקרות משהו, הוא היה עוזב אותנו עם הצלחות ועם מה שאימא שלו הכינה לו והיה טס לאזור. ב־6:44 הוא הבין מהר מאוד שזו מלחמה", הוסיף.