קודם כול אמפתיה
המאזין שמשמש כמשלב לילד על הרצף שעולה לכיתה א', תוהה איך להתנהל כשהילד מתרגז בכיתה. מיכל דליות: "אל תנסה לפתור אלא להראות לו שאתה מבין אותו"
המאזין, שמתפקד בתור משלב לילד (6) על הרצף בתפקוד גבוה שעולה לכיתה א', שיתף בקשיים שמולם הוא עצמו ניצב: "יש לו לפעמים בעיות התנהגות והוא מאוד דעתן ולא יכול לקבל דעה של מישהו אחר. איך אני יכול למתן את זה?". הוא הסביר כי בדרך כלל ההתנהגות הזו מתבטאת בקללות.
מיכל דליות: "התפקיד שלי להגיד לו באותו הרגע - אתה כועס אבל זה מפריע למורה. תצא איתו החוצה ותגיד - אני רואה שאתה כועס, בוא נלך לשטוף פנים. אל תנסה לפתור את זה אלא להראות לו שאתה מבין אותו".
ומה לעשות אם הילד הופך להיות מסוכן לאחרים?
מיכל: "התפקיד שלנו המבוגרים הוא לרסן אותו. לעצור אותו. לתפוס אותו, לחבק מאחור. לא לאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה לעשות. תוך כדי שאומרים לו בשקט באוזן 'אני שומר עליך. אתה כועס ואני שומר עליך עד שתירגע'. זה סיוט אבל אין מה לעשות עם זה. הילד על הרצף לא יודע מה לעשות עם זה. לא לימדו אותו. כל פעם אני מרסנת אותו ולא נותנת לו. מלמדת אותו מה התוצאה".
דליות הביעה תסכול מחוסר היכולת של המורים להתנהל במקרים האלו: "הם רואים מריבה בחצר וילד מרים אבן, ואסור להם לגעת בו".
