"כשהוא נושך זה כואב. אני רוצה שתהיי אותנטית"
מיכל למאזינה שסיפרה על בנה (2.5): "הוא מרביץ לי או נושך אותי - לא כשהוא עצבני או מתוסכל, אלא כשהוא ממש מתרגש או סתם רוצה לבחון את הגבול"
המאזינה, אימא לשני ילדים בן 2.5 ובן 7 חודשים, שיתפה: "בן השנתיים וחצי לרוב מקשיב לנו ומשתף פעולה. אם הוא מנסה ובודק אותנו אנחנו הוא נתקל בגבול מאוד ברור. יש דבר אחד שאני לא מצליחה להתגבר עליו כבר כמה חודשים - הוא מרביץ לי או נושך אותי. הוא לא עושה את זה כשהוא עצבני או כשהוא מתוסכל. הוא עושה את זה כשהוא ממש מתרגש או סתם כשהוא רוצה לבחון את הגבול".
"אני מבינה שמשהו בתגובה שלי לא היה נכון", העריכה. "אמרתי לו שלא אתן שירביצו לי בצורה חדה וברורה. כשאני יכולה אני מרחיקה אותו אבל יש המון מצבים שאני לא יכולה לעשות את זה". היא תהתה כמה זמן עליה להגיב באופן זה, היות שהדבר נמשך יותר מדי זמן.
מיכל דליות: "הוא באמת גוזל ואני יכולה לחבר את זה ללידה של אחיו, עניין שיותר ויותר תופס נפח. וגם לגיל. זה גיל של בדיקה – מה אני יכול. אחד הרגשות הראשונים שלנו זה תחושת נחיתות. כל מסע החיים שלנו זה רצון ליותר. הוא בדיוק בגיל הזה של לבדוק את העוצמות שלו, את היכולות שלו והכוחות שלו. בנוסף הוא מאוד מקנא וגם עבר מלחמה. כשהוא נושך זה כואב. אני רוצה שתהיי אותנטית". "הוא נשך והרביץ כי באותה שנייה עבר עליו משהו. היה לו צורך פסיכולוגי עמוק שתראי אותו ותשימי לב אליו", הסבירה.
דליות הזכירה כי בסופו של דבר מדובר בילד קטן ללא כוונות רעות: "בואי נתייחס לזה בקטנה ולא נעשה יותר עניין. ברגע שהוא מרביץ, תרחיקי אותו. בפעם הבאה שאת מקלחת אותו, תסבירי לו ואל תחזרי על זה יותר".
