עשרות לוחמי צה"ל ששוחררו משירות התאבדו החל מתחילת השנה. התופעה המדאיגה מעוררת בקרב משפחות החיילים חשש הולך וגובר בנוגע למצבם הנפשי. סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות במערך בריאות הנפש בצה"ל, סיפרה על פעילות המרפאה המטכ"לית בנושא.
ליפשיץ סיפרה על המרפאה: "מי שמגיע אלינו זה מי שפנה למפקדים ולקבנים בחטיבות. יש היום המון כאלה, יודעים איך להגיע אלינו כשמרגישים את הצורך. מי שמגיע אלינו למרפאת תעצומות זה באמת המקרים הקשים ביותר. זאת מרפאה מטכ"לית שבאמת מטפלת בחיילים שהיו באירועים הכי קשים ויש להם את התסמינים הכי קשים. בהם אנחנו מטפלים, אנחנו עושים גם שיחות עם ההורים כדי שידעו איזה טיפול הילדים שלהם מקבלים אצלנו. אני יכולה להגיד שהמרפאה נפתחה לפני שנה וחודשיים וטיפלה בכ-1000 חיילים עד כה והטיפול שהם מקבלים הוא ממש טוב, יש לנו צוות של קרוב ל-40 מטפלי, טיפול יום. אני חושבת שזו אחת המרפאות העמוסות בארץ היום שבאמת יודעת לתת טיפול מצוין וברור שהמצב הוא לא פשוט וברור שהפניות ילכו ויעלו ואנחנו נערכים לזה".
אודי סגל שאל על האופציה להחיל ימי עיבוד נפשי בצורה מובנית בתוך התהליך של השירות הסדיר, על כך השיבה: "זה כבר קורה היום, כל כוח לוחם עובר ימי עיבוד. מי שמעביר את זה הם בעצם המפקדים, בליווי איש מקצוע, לרוב קב"ן היחידה. בימי העיבוד האלה מדברים על הדברים שחוו בלחימה ובעיקר מדברים על מה שמחזיק אותם. מדברים על איך אפשר לפנות לעזרה אם דברים מקצינים, מסבירים מה נורמלי לחוות ובאיזה שלב צריך לפנות לעזרה מקצועית. צריך לזכור שיש המון תסמינים שבימים ובשבועות הראשונים אחרי יציאה מלחימה סביר שנראה אותם, כמו הפרעות בשינה, דריכות גבוהה וכו'".
על מקרי ההתאבדויות בקרב חיילי צה"ל אמרה: "תראי זה לא מצב שאנחנו מכירים, במידה רבה אנחנו כותבים היום את הספרים שאיתם ילמדו על פוסט טראומה בהמשך. אני לא מרגישה שאני יכולה לתת לך תשובה שהיא מספיק מקצועית ומספיק מגובה בספרות מקצועית. אנחנו נערכים לזה מאוד, מעבר לזה שיש קב"ן בכל חטיבה, יש גם בהרבה מהגדודים הלוחמים, שזה משהו שמעולם לא היה. קב"נים נכנסים לגזרת הלחימה, היו עשרות של קב"נים שנכנסו כדי לספק את המענה כמה שיותר מותאם, נגיש וזמין וממש בנקודת האירוע עצמו. אז גם באמת קמו המסגרות של הטיפול, אנחנו עסוקים בצורה נמרצת בנושא של מניעת אובדנות, בין אם זה בהנגשת הסיוע ובין אם זה בהסבר לחיילים ומפקדים על איך לזהות סימני מצוקה. ואיך לעורר שיח על אובדנות, בניגוד למה שחשבו פעם אם מדברים על אובדנות זה לא מגביר אותה אלא להפך, זה פשוט מנרמל את השיח הזה, זה מאפשר לאנשים להבין שהם יכולים לפנות לעזרה. שהתחושה הזאת היא תחושה שאפשר לעזור איתה ושאפשר לטפל בה ושחשוב לפנות לאיש מקצוע".
"מבחינתנו החזרה למסגרת זה דבר קריטי להחלמה ולשיקום שלו. לי לא משנה סד"כ צה"ל, מה שמשנה לי זה להביא להחלמה ולשיקום של המטופל שלי. אנחנו רואים שבחודשים האחרונים 70% מהמטופלים שלנו חוזרים לשירות, רובם לא חוזרים כלוחמים, עוזרים להם למצוא תפקיד משמעותי אחר. מה שחשוב לי זה שאותו חייל ימשיך לקום בבוקר וירגיש שיש לו משמעות לחיים, שיחזור להיות בן אדם מתפקד, יצרני ולא ישכב במיטה כל היום. מבחינתנו זה חד משמעית אחת ממטרות הטיפול".