עו''ד חיים רביה, שותף וראש קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד 'פרל כהן', שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm על כך שב-14 באוגוסט יכנס לתוקף תיקון לחוק הגנת הפרטיות, המחייב גופים ציבוריים לעמוד בשורת דרישות מחמירות בתחום אבטחת המידע.
הוא התחיל בהסבר על התיקון לחוק: "אנחנו מדברים על מתן שיניים לחוק ישן אבל חשוב – חוק הגנת הפרטיות שעד עכשיו לא היה בו אמצעי אכיפה מספקים. בא התיקון לחוק ונתן לרגולטור – הרשות להגנת הפרטיות, סמכויות אכיפה מאוד מרחיקות לכת שמתבטאות בקנסות שיכולות להצטבר למיליונים רבים של שקלים. לדוגמא, על פנייה לבן אדם בבקשה לקבל ממנו מידע בלי לספק לו הודעה כנדרש בחוק שתסביר מה תעשה במידע הזה, למי יועבר, האם הוא חייב למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצונו והסכמתו וכיוצא בזה".
איך זה ישפיע על האזרח הישראלי בעיניו: "הציבור יכול להרגיש את זה בכך שיגיש תלונות לרשות להגנת הפרטיות. לדוגמא, אנחנו יודעים שהיו תביעות נגד חברות סלולר על כך שהן מסרו את נתוני המיקום שלנו לספקי שירותים שונים. אמנם העבירו אותם איזשהו תהליך שמבחינת החברות היה מספק - תהליך של אנונימיזציה. אבל, לדברי המתלוננים לא היה מספק, מה הם היו יכולים לעשות עם זה עד עכשיו? אם הצליחו להלביש את זה בדמות של מחלוקת בין עוסק לצרכן אז יכלו להגיש תביעה ייצוגית. אבל, במידה שלא ורק נפגעה פרטיותם. הגשת תביעה לחברת הביטוח ולצורך הגשת התביעה התחייבת לאפשר לחברת הביטוח לפנות אלייך בפרסומות, מה זה נוגע לתביעה? לא נוגע. אבל לא היית לך ברירה כי היית חייב להגיש תביעה. כעת יש לך אפשרות לפנות בתלונה לרשות להגנת הפרטיות. כעת מגישים מאות רבות של ישראלים בשנה ובהכירנו את עם ישראל, כשיבינו שיש שיניים וסמכויות אז יזדרזו ויגישו יותר תביעות ותלונות. חברות רציניות נערכות כבר כשנה לכניסת התיקון לתוקף. הן בוחנות את האופן בו הן מעבדות ומתייחסות למידע ונערכות לתיקון, חברות אחרות פחות ערוכות. מי שלא נערך לתיקון ויימצא בין אם בפיקוח של הרשות להגנת פרטיות או בתלונה של צרכן שהוא הפר איזה מהחובות שלו לפי חוק, אם לפני התיקון היה אפשר לכל היותר להטיל עליו עיצומים של אלפי שקלים בודדים, כעת המכפלות יכולות להגיע לרמה כל כך גבוהה שהמחוקק שם תקרה. התקרה היא 5% ממחזור העסקאות השנתי של עסק".
עריכה: עידן נאור