הרי את מקודשת לי, כדת משה וישראל?
מדוע ניתן להתחתן בישראל בצורה מוכרת רק באמצעות הרבנות? • ד"ר אדם קלין אורון, הרב דוד סתיו ויעל יחיאלי על הסוגיה • פרק 17
ככל שעוברות השנים, בוחרים זוגות רבים במדינת ישראל בדרך אחרת להינשא מאשר באמצעות הרבנות. האם צריכה מדינת ישראל לאפשר חתונה יהודית גם בדרכים שאינן ברבנות, או לשמור על אחידות כשזה נוגע ליהדות? בפרק ה־17 בפודקאסט 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר, התארחו יעל יחיאלי, פעילה בתחום חופש דת ושוויון מגדרי, ועורכת חופות מטעם ארגון 'הויה' ומייסדת 'מיזם 5050' והרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם ויו"ר 'ארגון רבני צהר'. יחד, שוחחו על תמונת המצב בישראל בימים אלה, וניסו להבין האם ניתן למצוא פתרון לסוגי חתונות נוספים.
"בשנת 2022 נרשמו לנישואים ברבנות כ־39 אלף זוגות, בערך אותו המספר כמו בשנת 2011", פתח ד"ר קלין אורון. "יותר ויותר זוגות בוחרים להתחתן מחוץ לישראל, למשל באמצעות נישואי יוטה, או לחיות יחד מבלי שהתחתנו בצורה מוכרת על ידי מדינת ישראל. האם ראוי שהמדינה תכיר רק בנישואים דתיים, וספציפית בסוג ספציפי של יהדות אורתודוקסית, או שאולי ההלכה לא אמורה להיות גמישה אלא דווקא לשמור על מכנה משותף אחיד לעם אחד?".
"יש בעיות, יש אתגרים, צריך למצוא להם פתרונות"
בפתח הדברים, הסביר הרב סתיו: "אני מאמין שאחד התנאים הבסיסיים שגורמים לעם היהודי לשמר את הזהות שלו, את המכנה המשותף הנמוך ביותר שלו, עם כל חילוקי הדעות, הגוונים והעדות השונות, זה היותנו משפחה, היותנו שומרים על המכנה המשותף הכי בסיסי, היותנו משפחה אחת שיכולים לבוא בברית נישואים האחד עם השני. המשפחה היהודית בעיניי היא הבסיס לעם היהודי, ולכן אני חושב שצריך לעשות מאמץ עילאי כך שבכל מקום שאפשר לעשות זאת, החתונה היהודית תימשך כבסיס למכנה המשותף. יש בעיות, יש אתגרים, צריך למצוא להם פתרונות. אבל לא נזרוק את התינוק עם המים המלוכלכים".
"אני מסכימה עם זה שהמשפחה היא בסיס, אבל העם היהודי היה קיים הרבה לפני המדינה, וגם חלק גדול ממנה קיים כיום לא במדינה", השיבה יעל. "הרבנות היא המצאה חדשה יחסית, אמנם היא קמה לפני קום המדינה, אבל הרעיון שיהודים במדינת ישראל צריכים להתחתן רק דרך הרבנות על פי כללי הרבנות מנוגד לתפיסה דמוקרטית של מה זו חתונה במדינה דמורקטית, ויש דרכים להתחתן בצורה יהודית שלא דרך הרבנות. עובדה שבכל העולם קהילה היהודית ממשיכה להתחתן בלי רבנות עם כל מיני גופים קהילתיים שאני בעדם. רוב הקהילה היהודית במדינת ישראל היא חילונית, ועדיין היא נאלצת להתחתן על פי המדינה. אני כחילונית לא יכול להתחתן לפי תפיסת עולמי במדינה הדמוקרטית, ולכן אני ברמה האישית כבר נשואה יותר מ־15 שנה אבל רשומה כידועה בציבור כדי לא להיות רשומה כנשואה.
בהמשך, טען דוד: "בכל הסקרים שנערכים במדינת ישראל יש שני נתונים מאוד מעניינים - רוב מדינת ישראל רוצה שיהיו נישואים אזרחיים במדינה. באותם סקרים עצמם, בערך 65-70 אחוז אומרים שהם רוצים להתחתן ברבנות. בעיקרון, אני חושב שיש צדק באמירה שהעובדה שהמדינה כופה על צורה אחת של חתונה, יש בזה משהו שפוגע בזכויות הדמוקרטית. מצד שני גם הגדרתנו כמדינה יהודית ועצם הגדרתנו כמדינה יהודית, יש בזה משהו לא דמוקרטי. יש משהו מאוד בסיסי בהגדרתנו כמדינה יהודית, שאומר שאנחנו רוצים לשמר במשהו את המשפחה היהודית, למשל במתן זכות לעלייה. אני מסכים שהמדינה רבנות היא לא הנכונה והמדויקת, אלא הדרך המסורתית בה העם היהודי נהג להתחתן".
"מי שמעוניין - מצוין, הבעיה שלנו היא עם מי שלא מעוניין בכך", הבהירה יחיאלי. "מוקד המחלוקת הוא עד כמה המדינה תכפה יהדות מסוימת על כל אחד מאיתנו. אני עורכת חתונות יהודיות, אבל במדינת ישראל אני לא יכולה לערוך חופה כי אני אישה. המדינה תכיר בנישואים של הרב סתיו ולא בטקס שלי, למרות שאני עושה טקס יהודי".
עריכה: מיכל קדוש
