ב-7 באוקטובר נחטף גיא גלבוע-דלאל והוא עדיין מוחזק במנהרות החמאס בעזה, רז שכניק מקדיש את השעה הזו לטובת שירים שגיא אוהב בתקווה שיגיעו אליו ויעודדו אותו, בנוסף, גל גלבוע-דלאל, אחיו של החטוף ששרד גם הוא את הנובה, ישוחח על אחיו, על הסרט דוקו-אנימציה שיצרו עליו, ועל החוויה שלו ב-7 באוקטובר.
גל, אחיו של גיא גלבוע-דלאל, החל בסיפורו ב-7 באוקטובר: "לצערי, לא נלחמתי על חיי, לא היה לי את היכולת להילחם על חיי. אני ברחתי על חיי במשך 10 שעות בשטח שם בנובה".
שכניק הגיב על כך: "אני אתקן אותך, מי ש-10 שעות שוהה בתופת של הנובה ומצליח להימלט, אני לא רוצה לחשוב על מה ראית ומה שמעת, אבל זה קרב הישרדות. אתה יכול לראות את זה בצניעות מהמקום שלך".
הוא סיפר על אותו בוקר ארור ושלמרות שגם הוא היה בסכנת חיים מיידית, הוא לא הפסיק לדאוג לאחיו: "אני שם, אבל כל מה שעניין אותי זה גיא, לא הפסקתי להתקשר ולחפש אותו. רק כשיצאתי משם אני הבנתי שהוא נחטף, הוא נחטף מוקדם בבוקר, באיזור השעה 09:00. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה כשיצאנו משם, התחיל הצבע אדום. שאלתי אותו ואת חברים שלו, אלו הם גיא דלאל-גלבוע, אביתר דוד, רון צרפתי ז"ל ועידן הרמתי ז"ל אם הם רוצים לבוא אליי לדירה והם אמרו שבכיף. שאלתי את גיא אם הוא רוצה לבוא איתי ברכב אבל הוא לא רצה לעזוב את החברים שלו, זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. הוא נחטף עם אביתר דוד ביחד, אבל באותו היום הם היו ביחד עם רון ועידן, זוג שנהיה זוג רק שבוע לפני הנובה, חברי ילדות שלהם שנרצחו בברוטליות, הם התחבאו בשיח לידם, הם נרצחו והם נחטפו".
הוא שיתף במסר המיוחד שהועבר אליו דרך חטופים שהשתחררו: "עומר ונקרט וטל שהם השתחררו משבי חמאס בעסקה הקודמת ודבר ראשון שהם שאלו זה אם אני חי. המחבלים סיפרו לגיא שנרצחתי. ב500 יום הראשונים טל ועומר היו איתם. הם לא השאירו לו סיכוי לחשוב ששרדתי ועדיין הוא העביר דרכם מסר אליי 'אם הוא חי אני מחכה לראות אותו ושאני חושב על שיר Gunslinger של Avenged'. זה כל כך ריגש אותי שעשיתי קעקוע של שלד כמו הסמל של הלהקה, נותן יד לשלד אחר שעוזר לו לצאת מהמנהרה. יש בינינו 7 שנים הפרש אבל הוא החבר הכי טוב שלי".
על קולותיהם של קיצוניים וכאלה ששופטים משפחות חטופים על דברים שאומרים או לא אומרים, אמר: "לפני כמה ימים היה לי ריאיון ודיברתי על חיילי צה"ל, שרואים את השחיקה ואת הקושי, וכמה הם צריכים עזרה וטיפול. אחרי זה, דיברתי על גיא ושאני שומע את הצרחות שלו מתוך המנהרות כל פעם שאני הולך לישון ואני קם - ואת זה בחרו לצטט לכתבה והתגובה הראשונה 'והחיילים מה איתם? מהם לא אכפת לכם?' - זה עיצבן אותי. באותו יום ראיתי ריאיון של אב שכול, שצעק באולפן שהבן שלו נפל בשביל להגן על מדינת ישראל ושאם נפסיק לפני הניצחון המוחלט כביכול, אז הבן שלו מבחינתו מת לחינם. ואז אמרתי לעצמי, תראה, ברור שאכפת לו מהחטופים אבל הבן שלו מת במטרה מסוימת וכלום לא יזיז אותו מזה, אני יכול להבין את זה. אנחנו בתוך מדינה משוגעת, כל אחד חווה משהו. קיצונות מסוימת תהיה בכל מקום ובכל מצב, אני בוחר שלא להסתכל. 90% מהעם רוצים להחזיר את החטופים עכשיו".
ירדן בר וחן חייפץ יצרו סרט דוקו־אנימציה קצר המגולל את סיפורו של גיא גלבוע דלאל, גל ביקש מכל מי ששומע שיצפה: "אני מזמין את כל מי ששומע אותנו לחפש בגוגל - גיאגו (guygu), זה אתר שיש בו סרטון - סרט אנימציה שעשינו על גיא. מראה איך גיא דרך הדימיון והאהבה שלו לאנשים ולתרבות היפנית ולמדינת ישראל, משתמש בדברים האלה שם בשבי, בצורה כל כך מרגשת ויפה".
עריכה: עידן נאור