שיקום אינטגרטיבי - בונים מחדש גוף, נפש ומשמעות
מהו שיקום אינטגרטיבי? • מיכל שרגא ושאולי הרציק פז על דרכי הטיפול לאורך הריפוי, עד לשיקום המלא והחזרה לחיים • פרק 06
שיקום, כפי שכבר הבנו, כולל גם את הגוף וגם את הנפש. בפרק השישי בפודקאסט 'להתחיל מחדש', המשיכו מיכל שרגא ושאולי הרציק פז לצלול לעומקו של עולם השיקום, וחלקו על תובנותיהם בנושא.
"שיקום אינטגרטיבי לא מדבר רק על הפן הפיזי של ההחלמה השיקומית, אלא בעצם רואה את האדם שלם, גוף-נפש-ורוח, ואנו שואפים לריפוי שמגיע מעולמות של רגש, תודעה, תנועה ואפילו שינוי הדיבור הפנימי של אדם בדרך להחלמה שלו", פתחה מיכל. "אנחנו יודעים להגיד ששיקום אינטגרטיבי, יותר מתמיד, קורה כשנותנים מקום לכל הרבדים - לפחד, לאובדן, לאובדן אמונה, לתקווה למשמעות וגם לתקווה מחודשת".
בתגובה, השיב שאולי: "רפואת שיקום היא סוג של רפואה שניונית. בן אדם עבר אירוע או תאונת דרכים או נוירולוגי או עבר ניתוח גדול, ועכשיו צריך לשקם את הגוף, למשל ירדה לו מסת שריר והוא צריך להחזיר את הגוף לתפקוד. השלב הראשוני של הרפואה זו רפואה דחופה - עברת תאונה למשל, והגעת לבית חולים ומייצבים את המצב שלך, עושים ניתוח ומחזירים לחיים. אחר כך אתה צריך לבנות את הגוף מחדש אחרי המשבר, לשקם את מערכות הגוף, ולחזור לפעילות תפקודית מלאה, זו רפואה תפקודית. רפואת שיקום מתאימה מאוד למצב הזה של רפואה אינטגרטיבית בהיבט חשוב. כשבן אדם עובר תאונת דרכים או אירוע מוחי, ומגיע לבית חולים, הוא נמצא במצב הישרדות. זאת אומרת או שהוא חי או שהוא מת. גם אם יש לו ליווי פסיכולוגי, הוא לא שם ונלחם על החיים שלו. שבועיים שלושה אחרי האירוע הוא נמצא במצב של הישרדות על החיים".
ומה באשר לנפש? "עכשיו, כשהמטופל עוזב את בית החולים, ועובר לבית חולים שיקומי - יש לו את כל הזמן שבעולם", הבהיר הרציק פז. "התקופה היא בין חודש לשלושה חודשים, וזה בדיוק הזמן לשקם אותו לא רק ברמת הגוף, אלא ברמת המשבר שהוא חווה, האבל שהוא חווה על הגוף שלו. לכן כל הנושא של הריפוי הנפשי, ההתמודדות עם המשבר, הקבלה ההתאמה והחזרה לחיים, זה יכול להיות תהליך שישולב בצורה נכונה ברפואה שיקומית. ברפואה דחופה אין לזה מקום, כי האדם בהישרדות. אדם שמגיע לפיזיותרפיה ואין לו מוטיבציה, הוא מיואש וכרגע בדיכאון, לא משתף פעולה או שעושה זאת בחצי כוח ולא באמת עוזר לעצמו. יותר מזה, ככל שהוא באמת נמצא בדיכאון וייאוש, הוא מפעיל בתוכו פיזיולוגיה של סטרס שגורעת ממנו כוחות. זה לא רק משהו סטטי, אלא דינמי. כך, גם הכוחות שהיו לי להלחם במחלה או באירוע נגרעים ממני".
בסיום, הבהיר: "התהליכים של פיזיותרפיה אחרי פציעה הם כואבים וקשים. בן אדם אחרי שבר ברגל או באגן, עם כאב בלתי נסבל, ופחד מאוד גדול מהכאב הזה, ואנשים פוחדים וצריך מוטיבציה חזקה לבחור לרפא את עצמך, ולא להשאר בכיסא גלגלים. בגריאטריה לדוגמה, 80% מהאנשים שמתיישבים על כיסא הגלגלים לא קמים ממנו יותר וזה לא בגלל שהם לא יכולים - הם פשוט איבדו מוטיבציה ונכנסו לייאוש ואומרים 'לא רוצים'. באותו רגע יש מצב שבו אתה מתיישב, השרירים לאט לאט נחלשים, מסת השריר יורדת ואז אתה מנציח את המצב של הנכות בתוכך".
"אנחנו מעירים את כוח הרצון של אנשים לעבור את השינוי"
זה נתון מחריד ומפחיד כאחד, ואנחנו יודעים שהוא נכון וזה נתון מזעזע", טענה שרגא. "מה שהוא מספר לנו בתוכו, שהוא מגלם את כל הסיפור על הוויתור העצמי, על חוסר בכוחות רצון. בעצם מה שאתה אומר, שברפואה אינטגרטיבית אנחנו מעירים את כוחות הרצון של אנשים לעבור את השינוי, לעבור את הכאב ולהסכים לעבור דברים שבהתחלה הם קשים - לבחור בחיים ולשלם את המחיר כדי לחזור להיות בתפקוד".
למי מתאים השיקום? "אז קודם כל שיקום זה לכולם, כל אחד אחרי ניתוח או אירוע ותאונה צריך שיקום, זה להחזיר את הגוף לתפקוד", הדגיש שאולי הרציק פז. "דווקא עם שיקום צעירים, יש פעם אחת הזדמנות ענקית ופעם שנייה קושי אדיר. בגריאטרים מבוגרים הנטייה לייאוש ודיכאון יותר גדולה. כלומר, ככל שאתה יותר מבבוגר ומראש החיוניות שלך נמוכה, והויתור העצמי המקום שמוותר יותר חזק", עוד הוסיף: "צריך להבין שבחור צעיר שמתפרק, אם הוא מתפרק עד הסוף, אז לא רק הוא מתפרק אלא כל המשפחה מתפרקת - מתפרקים הילדים והאישה. ההזדמנות היא שאם אתה מציל בחור צעיר כזה, אתה לא רק מציל אותו אלא את כל המשפחה שלו, שאבא חוזר הבית או אמא חוזרת הביתה".
התמודדתם עם מצב דומה? אנשים הקרובים אליכם מצויים בשיקום מפציעה או מחלה? מוזמנים לשתף או להתייעץ באמצעות אתר האינטרנט.
עריכה: עומר אוקון
