מתחת לקרקע

בתחילת הפרק, הודתה אולה: "זכות להיות בורג קטן במערכת, שתורם חלקו לקידום מערכת הסעת המונים הכי גדולה שהמדינה ידעה עד כה. פרויקט שהולך לשנות חיים של מיליוני אנשים במדינה. פרויקט חסר תקדים. זה הפרויקט ההנדסי היקר והמורכב ביותר במדינה שהולך להיות מבוצע בשנים הקרובות. מבחינת הנדל''ן, נעשו הרבה מחקרים, ורואים שלכל מקום אליו מגיעה תחנות רכבות מטרו ורכבת קלה, ערכי הקרקע עולים. מקומות מאוד אטרקטיביים לפיתוח נדל''ן. גם לתעסוקה וגם למגורים. אנחנו לא רוצים לבלות שעות על גבי שעות ברכב הפרטי בפקקים. בין אם נוסעים למקום התעסוקה או למקום הבילוי. אנחנו רוצים להיות קרובים לאמצעי תחבורה שמביא אותנו במהירות, ולכן זה מאוד אטרקטיבי להקים מגורים ולפתח מקומות תעסוקה, דווקא ליד מערכות הסעת המונים". 

עוד הוסיפה: "משרד האוצר הכין חוק שנקרא 'חוק המטרו'. קבעו מה יהיה מנגנון המימון. כרגע ההערכה עומדת על 150 מיליארד. מחצית מזה מממנת המדינה מהכיס שלה, שזה כמובן המיסים שלנו. המחצית הנוספת מגיעה מהיטלי השבחה. יש עוד מנגנונים, מיסים. נעשו גם הסכמים עם הרשויות המקומיות, שכל רשות נותנת מימון ביחס לכמות התחנות אצלה ברשות. תל אביב, למשל,  משלמת הכי הרבה כי יש לה 22 תחנות". 

כיצד ישפיע פרויקט המטרו על קרקעות חקלאיות באופן ספציפי? "חלק מהתחנות מוקמו בסמיכות לקרקעות שהיום הן קרקעות חקלאיות. ואז עמדו בפנינו כמה אפשרויות", הבהירה אולה. "מבחינה תכנונית, החלטנו לעשות חלוקה. אם אותו שטח חקלאי הוא בתחום של רשות עירונית, אז נסמן את הקרקעות לפיתוח. אבל אם יש איזור כזה חקלאי שהוא ביישוב כפרי, יש שם הרבה קרקעות חקלאיות, שלא סימנו אותן לפיתוח. למה? כי לא נכנסנו ליישובים באופק כפרי עם תמ''א 70. היישובים הכפריים, עד שהם שלא מצטרפים לישות עירונית, אנחנו לא מייעדים שם פיתוח. אם הייתי משקיעה, הייתי מתייעצת עם גורמי מקצוע, גם כדי להבין תכנונית מה יש בשטח. חשוב לפנות לגורמי מקצוע ולקבל את התמונה המלאה. נורא חשוב לדעת כשאתה עושה עסקה לאן אתה הולך. יש מורכבות מאוד גדולה בעולם התכנון, ובתמ''א 70 עוד יותר". 

"המטרו הולך לשנות את פני המדינה, לא רק את גוש דן", הסבירה. "הולך להגדיל את איכות החיים. את מרחב הבחירות שלנו בחיים. זה הולך להיות פרויקט מחולל שינוי מאוד גדול. כולנו צריכים לדחוף שזה יקרה, למרות החסרונות והאתגרים הגדולים".