690 ימים ישראל במלחמה. 690 ימים ו-50 חטופים, ובהם חטופה אחת, תקועים עדיין בגיהינום בעזה. היום הזה התחיל ב-6.29 בדיוק. אותה שעה ארורה בתולדות המדינה, כשאלפי מחבלים מתועבים פשטו על יישובים בעוטף ועל ישראלים שבאו לבלות במסיבות. אף אחד לא האמין שנעבור 100 ימים מבלי שכולם יהיו בבית. אז זה עוד היה נראה לכולם הזוי. הממשלה לא תחזיר אזרחים תמימים שנחטפו מהבתים בתחתונים? ממסיבת טבע? אין מצב.
200, 300, 400, 500, 600 ועוד 90. עדיין אף אחד מהמשפחות ומכלל האזרחים לא מאמין. ואולי כן, עובדה שחמישים עדיין חטופים. כששרה בישראל, עידית סילמן שמה, מצוטטת ברדיו כאומרת "ועדת חקירה ממלכתית? מה זה בחוק, מי קבע מה החוק?" צריך כנראה לנער טוב את ספרי האזרחות, ולרענן את זיכרונה מה זה חוק!
בינתיים מערכת החינוך סופרת את הימים לקראת אחד בספטמבר. הבעיה הגדולה שלה היא מחסור במורים מקצועיים. המערכת בצרות כל כך גדולות, שפחות או יותר מי שדופק על דלת מזכירות בית הספר - מתקבל!
אגב, גם להורים מתחיל להימאס, גם לילדים, ופונים לאופציות אלטרנטיביות: דמוקרטי, אומנויות. אנטרופוסופי, ויש גם בתי ספר פרטיים לבגרות בלבד, עם המורים הכי טובים, שגם מתוגמלים בהתאם! המשותף לכל אלה הוא היכולת הכלכלית המצוינת שמאפשרת לשלם סכומים אדירים, גם למסגרות מיוחדות וגם למורים פרטיים. הפערים בין הפריפריה למרכז הולכים ומעמיקים.
וכל השאר? שמרטפייה. בהצלחה לכל הצדדים!