"חצי שנה ראש הממשלה לא מוכן להיפגש איתי"
לישי מירן-לביא, אשתו של עומרי החטוף: "בארה"ב הדלתות פתוחות - אבל פה אף אחד לא מתייחס אלינו"
מחר יצוין היום ה-700 למלחמה, ו-48 ישראלים עדיין חטופים ברצועה. לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן החטוף בעזה, שוחחה עם ברק סרי ויהודה שלזינגר ב-103fm, וביטאה את תסכולה הקשה כלפי ההנהגה הישראלית ויחסה אל משפחות החטופים.
מירן-לביא התייחסה להודעת חמאס אמש (ד') שלפיה הארגון מוכן לדון על סיום הלחימה בתנאים מסוימים, ועל התגובה המסויגת אליה של גורמים בממשלה. "אני יודעת שממשלת ישראל והיושב בראשה לא מעוניינים בשום דבר. הם מעוניינים להעמיד את האהובים שלנו במלכודת מוות. הם לא מעוניינים לסיים את המלחמה, ולא מעוניינים להחזיר את החטופים. כל אחד יכול להסיק את המסקנות למה".
היא נסעה לאחרונה לארצות הברית כדי לקבל סיוע במאבקה, ונתקלה בהתנגדות לכך מהבית. "רוני אמרה לי אף אחד לא עוזר לנו להחזיר את אבא, אז למה את נוסעת? ככה הילדה שלי מדברת. אחרי שנתיים שאומרים שאמא נוסעת".
"מה העבודה של אמא לישי היום? להחזיר את אבא מעזה. אני לא הולכת לעבודה, זאת העבודה שלי וזה לא קורה. הילדים שלנו יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים, וככה אנחנו מגדלים אותם. אני מגדלת אותן בהכי בריאות ואהבה שאפשר הן ילדות שמחות עם משהו עצוב בעיניים כי אבא שלהן לא נמצא פה, והוא יכול היה להיות פה", שיתפה.
עם זאת היא לא מרימה ידיים. "אסע לארצות הברית ואפגש עם מרקו רוביו, בארצות הברית הדלתות פתוחות - אבל פה אף אחד לא רוצה להיפגש אתנו, אף אחד לא מתייחס אלינו", ביקרה את מקבלי ההחלטות בישראל. "מעבר לזה, יש יותר חצי שנה בקשה פתוחה אצל ראש הממשלה. איתי הוא לא מוכן להיפגש. השר דרמר, אחרי שאמרתי שהוא לא נפגש איתי חצי שנה, נפגש איתי. הוא אמר שאם עוד חודש עמרי לא חוזר, ניפגש שוב. עברו חמישה חודשים – והוא לא עונה. ראש הממשלה מקבל החלטות בניגוד לדרג המקצועי והצבאי, הוא לא מוכן להסתכל אליי באופן אישי בעיניים".
היא סיפרה בצער על היחס המשפיל שהיא וחבריה, בני משפחות החטופים, מקבלים. "מנסים להפוך אותנו לעוכרי ישראל, קוראים לנו 'קפלנוחבות'. הציבור צריך להבין – אנחנו שולחים את הילדים שלנו שוב למלכודת מוות. אנחנו מגייסים עשרות אלפי אנשים למילואים שוב, אבות לא יהיו עם הילדים שלהם, ומעבר לכולם - 48 אהובים ואהובה שלנו מחכים לחזור, ואיכשהו שורדים בחיים. אני לא יודעת מאילו חומרים האנשים האלה עשויים".
"אנחנו נותנים להם לנהל את המדינה כשהיא כבר לא שלהם"
"אני שומעת את הדרג הצבאי שמעולם לא היה כל כך חריף בדעות שלנו לגבי המבצע שמתחיל לקרות ברגעים אלה ממש, ואנחנו פשוט ממשיכים ונותנים להם לנהל את המדינה כשהיא כבר לא שלהם. הם נאחזים בה, ואנחנו כאזרחים נותנים להם לעשות את זה", הוסיפה.
לדבריה, "העובדות מדברות בעד עצמן. אני אישה של חטוף, אני אשתו של עמרי מירן שאף אחד לא יודע איפה הוא נמצא. הסרטון האחרון שלו יצא בחודש אפריל. הם לא יודעים לאן מזיזים אותם, ההערכה היא שעמרי נמצא לבד יותר משנה".
"אנחנו נכנסים ליום השנה השני בעוד שנייה ואני תוהה: האם נגיע ליום ה-1,000 ועדיין יהיו שם חטופים? האם נמשיך עם אותו לב שבור ממה שקרה לפני שנה עם השישייה? זה מה שהולך לקרות. הדרג הצבאי מזהיר מפני רצח נוסף של חטופים בשל הלחץ הצבאי", הזהירה אשת החטוף.
"הייאוש והתסכול מתחילים לגבור על התקווה שקיימת"
היא סיפרה כי מאז קריסת העסקה הקודמת בחודש מרץ האחרון, שלוש פעמים כבר אמרו לה גורמים שונים כי החטופים היו יכולים לשוב הביתה. "אני – אין לי כבר כוחות. הגעתי לסיטואציה שאני נורא חוששת ממנה, שהייאוש והתסכול מתחילים לגבור על התקווה שקיימת. עמרי היה יכול להיות פה מזמן, הוא היה יכול להיות פה השבוע וללוות את הילדות שלו לגן כשהן עדיין מחכות לו".
היא סיפרה על שתי הבנות הפעוטות שלה ושל עמרי, ועל חייהן בצל החוסר באבא. "רוני ראתה את אבא שלה נחטף אל מול עיניה. זה הזיכרון האחרון שלה ממנו. - היא יושבת איתו במטבח, אנשים לא טובים מצמידים אליו נשק ומעבירים אותה אליי. היא משחזרת את זה כל הזמן".
"יש ימים שהיא כועסת, יש ימים שהיא בוכה ומתגעגעת. זה מה שהן עושות, זה השיח. כשהן הלכו לגן הן הודיעו לכל החברים שאבא שלהן בעזה, והוא לא ייקח אותן מהגן. אין לי איך להחביא את זה מהן, ואני גם לא רוצה להחביא את זה מהן", אמרה מירן-לביא.
