החברה הערבית ופוטנציאל עסקי, כל התשובות
איך מתחילים תהליך של שילוב עובדים מהחברה הערבית בארגון? • מהו הצעד הראשון? • שאדי חדאד ומנכ"ל 'תנובה' לשעבר אייל מליס סיפרו • פרק 01
החברה הערבית בישראל כוללת הון אנושי רחב ופוטנציאל כלכלי עצום בשלל תחומים. איך משלבים הלכה למעשה עובדים ועובדות מהחברה הערבית בתעשייה הישראלית? מהו השלב הראשון ביצירת שינוי ארגוני כה רחב בחברה? מהן המגבלות והאתגרים הצפויים שבדרך? וכיצד נראה המהלך ממרחק הזמן? בפרק הראשון בפודקאסט 'תוצרת מקומית' בהגשת שאדי חדאד, מנכ"ל 'קו אימפקט' הדוגלת בשילוב איכותי שלעובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי ובכלכלה הישראלית, אירח את אייל מליס, מנכ"ל 'תנובה' לשעבר ויו"ר משותף ב'קו אימפקט', לשיחה על תחילת הדרך המשותפת.
"היום נדבר על ההון האנושי האדיר של החברה הערבית כמנוע צמיחה לעסקים ולכלכלה הישראלית, ועל איך בעצם הופכים גיוון להזדמנות עסקית", פתח חדאד. "נספר על איך הכל התחיל, איך ארגון עסקי גדול מוביל שינוי אסטרטגי בר קיימא, ואיך משלבים באופן מיטבי טאלנטים מהחברה הערבית ומהו הערך העסקי המדיד של המהלך הזה. זה לא רק נכון, זה רק משתלם".
בתחילת הפרק, שיתף מליס: "אייל מליס: "ברבעון הראשון של 2016 נוחת אצלי בלשכה צבי זיו, היו"ר שלפניי, עם יפעת עובדיה שהייתה אז המנכ"לית, וביקש פגישה. שאלתי על מה הנושא, הבנתי, ואמרתי לו שיצטרף אליי לישיבת ההנהלה. משהו בשיחה הזו שבה אותי מאוד, אבל מעבר להכל הסתכלתי על זה כתועלת עסקית, היו חסרים לנו ידיים עובדות. כשאתה מגדיר את עצמך כחברת המזון הלאומית, אתה לא יכול שלא לספק למדפים כל בוקר את המוצרים הפופולריים, מתוך 10 מוצרים פופולריים 6-7 הם של תנובה. המחסור בידיים עובדות הביא אותי להבנה שאולי יש פה הזדמנות. זה התחיל מצורך בסיסי, לא דיברנו על זה במונחים של היום של חברה משותפת ושל גיוון והכלה, אלא רציתי לפתור בעיה ולוודא שהמדפים מלאים, ראיתי בזה ווין-ווין סיטואיישן".
"אתה לא יודע איך להגיע לעובדים בחברה הערבית"
"לא ידעתי בתחילת הדרך את משמעות המסע, ואת משמעות התפקיד ש'קו אימפקט' ימלאו במסע הזה, את העניין שאנחנו הולכים למסע כמו במחנה אימונים כדי לפתח שרירים שלא קיימים לך", הודה אייל. "אתה לא יודע איך להגיע לעובדים בחברה הערבית, לא יודע איך לדבר אליהם, לא מכיר את התרבות שלהם, וכשהמסע התחיל התחלנו להבין את המשמעויות. לקחנו את זה לחלוטין לתרבות ארגונית ולערך חברה מרכזי ששמנו על סדר היום. מה ששבה אותי בתחילת בדרך הייתה החסות שהנשיא ריבלין נתן למיזם הזה. הוא קרא למנכ"לי החברות הראשונות כמו 'שטראוס' ו'אסם' והוא לא אמר רק שנבוא ונראה, אלא ביקש דוח כל חצי שנה. הדגש שהוא שם לדבר הזה היה בעיניי אקט מנהיגותי מהמעלה הראשונה".
מה כדאי שמנכ"ל חברה יבין לפני שהוא נכנס לדרך משותפת עם 'קו אימפקט'? "אני חושב שמנכ"ל צריך להוביל את המהלך הזה, וכמו כל דבר בניהול, מה שלא נכנס לך ביומן לא קורה", הבהיר אייל מליס, מנכ"ל 'תנובה' לשעבר. "צריך לרתום את אותם מנהלי ומנהלות היחידות כך שזה יהיה סדר היום הערכי-מרכזי בחברה. זה היה מאוד מאתגר, במיוחד שהיו יחידות בתנובה שלא היה שם אף עובדת או עובד ערבי, ולא במקרה אגב. הבהרנו לכל מנהלי היחידות שבאנו כדי לפתור בעיית כוח אדם, אבל אנחנו פה כדי לעשות חברה טובה יותר, ואנחנו נכיל את עצמנו ואת העובדים מהחברה הערבית. 'תנובה' הצטיינה בזמנו בקליטת עובדים מהחברה האתיופית שהם כ־2.5% מהאוכלוסייה, ובתנובה היו מעל 6%. לאט לאט התחלנו לקלף את שכבות הבצל, ויחידות שלא היו בהם עובדים ועובדות ערבים - אחרי 4 שנים היו כבר כמה עשרות, וחלק מהשדרה הניהולית היו מהחברה הערבית, הכל השתנה".
