'7 באוקטובר: קריאת חירום': "רואים מה היה שם, דקה אחרי דקה"
לינוי ויזמן, בכירה במד"א, סיפרה על הטיפול בפצועים במהלך ה-7 באוקטובר ("לא הספקתי אפילו לבצע פינויים"), והסבירה: "איך פעלתי? על אוטומט"
לינוי ויזמן, חובשת בכירה במד"א, שוחחה עם איריס קול ב-103fm לקראת עלייתה לאוויר של הסדרה התיעודית '7 באוקטובר: קריאת חירום', שמגוללת את סיפוריהם של כוחות ההצלה של מגן דוד אדום באירועי חג שמחת תורה, 2023. על פי איריס, הסדרה נפרשת "על פני היממה הארורה ששינתה את חיינו. אנחנו נכנסים ורואים דקה אחרי דקה מה היה שם".
"אני גרה באופקים אז הייתי בבית כמו כל מדינת ישראל. קמתי עם האזעקה הראשונה בשש וחצי ומשם הבוקר השתנה מקצה לקצה", סיפרה ויזמן והמשיכה: "עם האזעקה הראשונה הלכנו לממ"ד. ראיתי שכל המשפחה בסדר, ואחרי ארבע דקות יצאתי לכיוון התחנה. יש לנו במד"א מין חוק לא כתוב: ברגע שיש אזעקה, או אם אנחנו יודעים שיש התחממות, אנחנו יוצאים לכיוון התחנה לתפוס כוננות. כל אחד שפנוי ויכול להגיע, מתאם מול המנהל ולוקח אמבולנס".
"הייתי בטוחה שיש אזעקות וזה נגמר שם", אמרה ויזמן על הדקות הראשונות, והמשיכה: "גם כשהגיעו מאות פצועים לתחנה, לא הבנתי את סדר הגודל של האירוע. לא הספקתי אפילו לצאת החוצה ולבצע פינויים מרוב שאנשים זלגו אלינו. הצוותים יצאו לכל מקום שאליו הם יכלו לצאת ולהגיע - היו הרבה אזורים שאליהם לא יכולנו".
"כל הווסט שלי מלא דם - ואני בטלפון עם אחי הקטן לראות שהוא בסדר"
בהמשך השיחה, ויזמן גם סיפרה כיצד תיפקדה במהלך האירועים: "אני במד"א מגיל 15. אנחנו לומדים לעבוד עם המצב הנתון. הראש גם מתרגל לפעמים לעשות ניתוק. להגיד שאני יודעת איך פעלתי באותו יום? זה היה על אוטומט. נכנסנו לתוך הדמות והתחלנו לעבוד. תוך כדי שאני עם פצועים וכל הווסט שלי מלא בדם, אני בשיחת טלפון עם אחי הקטן, לראות שהוא בסדר ושהכל טוב. ותוך כדי, שיחה להורים לראות שאף אחד לא נכנס אלינו הביתה. בכל שניה שהייתה לי התקשרתי אליהם. הייתי שם יותר מ-24 שעות, נשארתי בתחנה גם אחרי שהפסיקו להגיע פצועים. רצינו לראות מה עוד יכול לקרות, ולאן עוד זה יכול להתגלגל".
