צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור שצפוי לחזור מחר (ב') וחבר בפורום תקווה, שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103fm. הוא סיפר על הציפייה לשובו של בנו לאחר שנתיים בשבי ומתח ביקורת על מתווה ההסכם לסיומה של המלחמה.
"אני מאוד מתרגש, במתח מאוד גדול. אנחנו בהכנות, בעיקר רגשיות. יש לנו אנשים טובים, יותר נכון נשים טובות שעוזרות לנו כמשפחה להתכונן לרגע הזה. אנחנו מדברים על החששות, את מי אנחנו הולכים לפגוש" סיפר האב הנרגש. "אין לנו שום תמונה או סרטון מאיתן כבר שנתיים. אנחנו לא יודעים איך הוא נראה ומה הוא עבר. אנחנו מקווים שהוא שלם עם שתי עיניים ושתי אוזניים, שתי ידיים ושתי רגליים, ושהוא שלם בנפשו. יש מה לדאוג, אחרי הכול הוא לא היה בטיול שנתי".
הוא דמיין את המפגש המרגש הצפוי להתקיים מחר. "אשתי ואני נחבק אותו ביחד, וזה יהיה חיבוק משולש. אנחנו מתלבטים מה יהיה המשפט הראשון. נחבק אותו בחיבוק אמיץ מאוד. יש גם ערך לחיבוק עם שתיקה שיש בו את הפורקן של הגעגוע והדאגה שאי אפשר להסביר אותם".
לצד ההתרגשות, מור לא שלם עם ההסכם שנחתם. הוא הסביר מדוע: "אני מאוד שמח על חזרת החטופים, ואני מאוד עצוב על הסכם, אני לא מרוצה ממנו - הוא רחוק ממה שייחלתי למדינה שלי. ייחלתי שלא נצטרך לפרק את האויב מנשקו ולהכניס לשם כוחות ערביים אחרים, אלא שהוא פשוט לא יהיה שם, שהוא ייהרג ומי שייוותר שם יגורש באופן שבו נבטיח לחלוטין את עתידנו מדרום. הנושא של פירוז הנשק מחמאס נראה לי כל כך מצחיק".
ואכן, מור ספקן באשר להצהרות הפירוז. "אנחנו גרים בקריית ארבע, סמוך לחברון. אנחנו לא מכירים חברה שבטית ערבית ללא נשק. זה כמו לקחת לנו את כרטיס האשראי. אם אתה לוקח להם את הנשק אתה גוזר עליהם גזר דין מוות, והם לא ייתנו לדבר כזה לקרות". הוא הוסיף כי "יש אופציה שתהיה פה הפרה. אנחנו 'סומכים' על חמאס בעניין איסוף הנשק. כשתהיה הפרה נצטרך להתנהג כמו שמתנהגים בהפרה".
"אני רוצה לעלות לרזולוציה יותר גבוהה ממעוף הציפור ולשאול למה אני צריך להתעסק את זה כשאני עומד לחבק את הבן שלי", אמר אביו של איתן. הוא ענה על כך בעצמו: "התשובה היא כמו מה שאמרתי ביום הראשון - שזה גם העניין שלנו. הערבות ההדדית היא לדאוג שאנחנו נהיה ההורים האחרונים שעוברים את הגיהינום עלי אדמות בחיינו. אני חושב שהם לא התחילו לשלם על מה שהם עשו לנו, אבל אתבטא בצורה יותר ברורה לאחר שאחבק את איתן".