"הוא היה האיש הראשון שפונים אליו לעזרה"
אודי גורן, בן דודו של טל חיימי ז"ל שנרצח בשבי חמאס והושב לישראל, סיפר: "בעת בעיה הוא היה האיש הראשון לפנות אליו והוא היה האיש הראשון לפתור"
טל חיימי ז"ל, שהיה חטוף בשבי חמאס עד אמש (א'), הושב היום באופן רשמי לגבולות לישראל לאחר שגופתו זוהתה במכון המשפטי באבו כביר. אודי גורן, בן דודו של טל חיימי ז"ל, סיפר על אודותיו.
"זה הכי טוב תחת הנסיבות. נזכה להביא את טל לקבורה, נזכה לסגור מעגל, ושיהיה לו קבר. נזכה שביום השנה באזכרות נוכל לעלות ונדע שהוא נמצא שם. יש כאלה שלא זכו לזה. ליאור רודאיף ז"ל שהיה שותפו לכיתת הכוננות, שנרצח ונחטף איתו ולא הוחזר עדיין לקיבוץ, וזה באמת, כל אחד שלא הוחזר, זו לא מליצה. אתם רואים את כל המשפחות אומרות את זה ובאמת מרגישות ככה. כל אחד שלא הוחזר זה עדיין פצע פתוח אצלנו", אמר גורן.
"טל, אני למדתי עליו המון משהתחיל המאבק הזה. כולם מספרים את אותו סיפור. תמיד כשהייתה בעיה, הוא היה האיש הראשון לפנות אליו, והוא היה האיש הראשון לפתור. הוא היה מהנדס. הוא היה האיש הראשון שפונים אליו לעזרה. הוא היה מאוד מחויב למשפחתו, היה איש משפחה. אב למופת, בעל למופת, בן ונכד. משפחת חיימי זה שבט גדול בקיבוץ, והם היו ביחד המון", סיפר גורן בהמשך.
"לכולם ברור איפה הבית, למה שווה להילחם עליו ולמה הם חוזרים לשם"
בהמשך הדברים סיפר: "יש תינוק שלא זכה להכיר, אלה הייתה בחודש השביעי להריונה, ולוטן נולד לפני שנה וחצי. השם של טל נמצא בתוך השם לוטן, ובכל התקופה הזו אלה הובילה את המאבק. ה'מטריארכית' של המשפחה שאומנם נותרה עם שלושה ילדים ותינוק, ופשוט עברה את התקופה הזאת. יש משהו שאני יכול להגיד על כל משפחת חיימי, ואלה היא אומנם חיימי אחרי הנישואים, אבל קורצה מאותו דנ"א של חלוציות".
גורן סיפר גם על מורשת קיבוץ ניר יצחק ומשפחתו: "כשאני קורא או מספר את הסיפורים על הסבים שלנו שהקימו את הקיבוץ, אני מזהה את אותן תכונות באשתו אלה ובכל משפחת חיימי - הבנה שהקיבוץ זה הבית. לא מתלוננים ולא מצפים שאף אחד 'יעשה לי'. זה המצב וזה מה שעושים. יש מאחורי זה סט ערכים מאוד מאוד ברור, ויש הבנה של באמת 'מה הבית'. אלה והילדים חזרו לקיבוץ כי זה הבית. הילדים היו צריכים את זה והיו צריכים ודאות. אלה עם 'קווץ' בלב כשהיא חוזרת וטל לא חזר עדיין. ובכל זאת היה ברור איפה הם צריכים להיות, וברור איפה הם יהיו. על אף כל הקטסטרופה שהונחתה על הקיבוץ, ואתם רואים את זה אצל הרבה אנשים בנגב המערבי, לכולם ברור איפה הבית, למה שווה להילחם עליו, ולמה הם חוזרים לשם".
