דו"ח המבקר המדינה שפורסם השבוע מעלה ביקורת חריפה על ממשלת נתניהו ועל הממשלות שקדמו לה על כך שמעולם לא נחתם מסמך מחייב של עקרונות הביטחון הלאומי בישראל. תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי וכיום עמית בכיר ב-FDD, שוחח על כך עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103fm ודחה על הסף את הטענות שהועלו בדו"ח.
"ביקורתו של המבקר היא על 77 שנות קיומה של מדינת ישראל, על כך שמעולם לא אושרה תפיסת ביטחון. דווקא אושרה. האחרון שהוא כמעט הראשון שאישר תפיסת הביטחון היה ראש הממשלה נתניהו, שהניח אותה על שולחן הממשלה ב-2017. זאת אומרת שמבקר המדינה היה צריך לתת לו שבח והוקרה וכבוד על כך", אמר פרופ' נגל בפתח השיחה.
"אם אלה המסקנות, סימן שאף אחד לא קרא את הטיוטה שהגשתי", הוסיף יו"ר המל"ל לשעבר. "בוועדת נגל כתבנו שאין למדינת ישראל תפיסת ביטחון מאושרת - וטוב שכך. למה? כי כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם, כמו בארצות הברית, הנשיא צריך לכתוב תפיסת ביטחון. אנחנו הצענו בוועדה שראש הממשלה יצטרך להביא תפיסת ביטחון, אבל לא צריך שיאשרו אותה".
נגל הצביע על כך שגם תפיסת ביטחון קיימת היא לא ערובה להצלחתה. "כיום אנחנו מבינים שתפיסת ביטחון שמדברת על הכלה או על הגנה בלבד, היא תפיסה לא נכונה". הוא חזר אחורה אל תפיסת הביטחון מימי ראשית המדינה שדיברה על הרתעה, התרעה והכרעה. "ב-7 באוקטובר קרסו חלק מרגלי תפיסת הביטחון שכתב עוד בן גוריון. אולי המבקר מעביר ביקורת גם עליו? ההתרעה לא עבדה מול גופי טרור, וההתרעה לא עובדת כשכמות האנשים שיודעים ומדברים על מה שקורה קטנה מאוד".
מכאן שבעיניו, הדו"ח חסר ביסוס משני טעמים: "אם יש ביקורת על תוכנה של תפיסת הביטחון - זה לגיטימי, למרות שזה לא תפקידו של מבקר המדינה; אם היא אושרה או לא אושרה, ההמלצה היא שהיא לא צריכה להיות מאושרת".