"אני אשמח שתמליצי לי איך נכון לעשות. יש לי ילד בן 16 שהתחיל תיכון, הוא ילד מאוד חכם ופיקח. הוא תמיד היה דעתן והתווכח עם המורים, אבל, הקורונה החמירה את זה, הוא היה ילד שהולך בתוכניות של מצטיינים, בקורונה הוא היה כל היום מול מסך. זה פיתח לו כל מיני אידיאלוגיות של 'אנחנו העבדים המודרניים' ושבית ספר לא ילחיץ אותו. אני מטבעי - כן לחוצה. סביב כיתה ה' - ו', הייתה מורה שהוא לא הסתדר איתה והוא הפסיק ללמוד מתמטיקה, יש לו פער עצום בלימודי במתמטיקה. גם המוסר עבודה שלו ללכת לבית ספר מאוד ירוד, אין לו כוח לקום, הוא לא בלחץ ללכת לבית ספר. כן יש לו ענף ספורט שהוא מאוד אוהב, הוא מתמיד בו ורוצה להגיע בו להישגים. אני מתנחמת בזה אבל מה עושים עם המתמטיקה?"
מיכל דליות השיבה: "איך אפשר לאיים על נער בן 16? אני לא אממן לך לימודי נהיגה? לא תקבל דמי כיס? לגבי דעתן ולא מוותר - זה חוצפן ושתלטן. אנחנו עושים מכבסה להרבה דברים, הוא לא שילם את המחיר של ההחלטות שלו. ככל שהם גדלים זה ברור שידינו קצרה מלשכנע או לשלוט, אין סיכוי לנצח מתבגר".