מוסר כליות
כיצד יש להתייחס לשאלות של מוסר, בהתנהלות המלחמה ובכלל? • ד"ר אדם קלין אורון, הרב יובל שרלו והרבה הרפורמית נועה סתת עם שני צדי המתרס • פרק 21
מפרוץ המלחמה, מתמודדת מדינת ישראל לא אחת עם שאלות של מוסר, בעיקר סביב התנהלות הלחימה בשטח. בפרק ה־21 בפודקאסט 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר, שוחח אדם עם הרב יובל שרלו, ראש ארגון האתיקה ברבנות צהר, ועם נועה סתת, רבה רפורמית ומנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, ויחד נכנסו לעובי הקורה של שאלת המוסר.
"אני מאוד שמחה שאנחנו מקיימים את השיחה הזאת כי אני מרגישה שבישראל אנחנו מנהלים שיח מאוד ער וחי סביב השינויים במוסדות הדמוקרטיים שלנו וטוב שכך", פתחה סתת. "אבל, במקביל קורים שינויים ברמות הנורמטיביות ובהם אנחנו דנים פחות. אני חושבת שאנחנו נמצאים במקום של שפל מוסרי חסר תקדים בישראל, שמצד אחד קשה להתמודד איתו ומצד שני זו ההזדמנות לבנות אותו מחדש. לדעתי צריך לבנות אותו על שלושה עוגנים: אמת, הסתכלות אובייקטיבית על המציאות והעובדות, קידוש ערך חיי האדם באשר הוא אדם, והגנה בסיסית על זכויות אדם. אלו הם העוגנים של חברה מוסרית, בעולם ובישראל".
בתגובה, השיב הרב שרלו: "השאלה היא לאן אנחנו לוקחים את הדיון, הוא יכול ללכת לשני אפיקים. האפיק הראשון הוא החיים המוסריים הפנימיים במדינת ישראל, בו אני מצטרף לעמדה שאנחנו נמצאים בשפל, פה כנראה נמצא שפה משותפת. האפיק השני הוא מוסר במלחמה, מוסר כלפי האויב, כאן היה לי חסר בדברי הפתיחה של סתת שהערך המוסרי העליון הוא לנצח את הרעים. על בסיס זה צריך לעשות את זה בצורה המוסרית ביותר. האם כמדינה יהודית, גם בשל העובדה שגם התורה מצווה לא להקיף את האויב מארבעה צדדים אלא רק משלושה כדי להימנע משפיכות דמים. יש היררכיה של ערכים מוסריים והערך הראשון הוא לנצח את הרעים".
"לשבר המוסרי היו מבצעים אבל המחוללים שלו הם לא החיילים בשטח", הבהיר. "אולי כן אפשר להתקדם לנקודת המחלוקת במובן שמבחינתי השלב הבא הוא להבין מה קרה, מה היה בשטח ואיך התוצאות התקבלו. גם מבחינה מוסרית של עצמנו, איך הגענו למקום שבו יצרנו כמדינה, כולנו, יצרנו את העוול הזה ואיך אנחנו לא מייצרים אותו שוב. השאלה הגדולה של איך מבררים את זה ובאיזה כלים היא שאלה אקוטית. המלחמה לפחות נפסקה ואפשר לקוות שנגמרה, תופעות של אלימות ואכזריות מגיעות לתוך ישראל. יש עלייה באלימות של מתנחלים כלפי איכרים פלסטינים, העלייה של עונש מוות והחגיגה שלו - חגיגה של אכזריות. כל אלו נוצרים כשמתירים אלימות ואכזריות ככלי. אולי אנחנו חלוקים בשאלת האיזון, ברגע שאנחנו מתירים את הרסן כאן נגיע למקומות שהיינו רוצים להימנע מהן".
בסיום, הדגיש הרב שרלו: "אתיקה שואלת לא רק מה אני מסוגל לעשות אלא מה אני ראוי לעשות. זה בכלל לא קשור רק לשאלת מוסר-מלחמה, זה נכון בכל תחום או בכל ויכוח. אנחנו בבעיה מאוד מאוד עמוקה. מה שמנחם אותי זה שני דברים, הראשון הוא שזו אף פעם לא הייתה בעיה,, זו הייתה הטענה של הנביאים. הדבר השני הוא שיש שכבה די גדולה בישראל שברגע שאתה יוצא מהפוליטיקה העכשווית ואתה מעלה מולה נושאים אתיים אז הם שם. אולי, הדרך להגיע לשם הוא לוותר טקטית על השאלות הגדולות ולעסוק בשיח מוסרי של סל התרופות, אמינות התקשורת וכולי, ואולי יכך נחזיר את השיח לדברים האלה".
"לפני 10 שנים, היה לי הרבה יותר קל להגיד שיכולה להיות נפרדות יהודית שאיננה עליונות יהודית", טענה נועה סתת. "אני חושבת שאין להתחמק מהשאלה שיש אויבים אמיתיים שמבקשים לפגוע בישראל, ויכולים להיות אלימים מאוד ואכזריים מאוד. זה בסיס שהוא מאוד משמעותי. להגיד 'הם אויבים', זו בדיוק הנקודה המסוכנת. אנחנו צריכים לבחור ברמה הערכית, אבל גם ברמה הפרקטית יש לנו אינטרס בלומר שהפלסטינים בעזה, בגדה, והערבים שמקיפים את המדינה, יש בהם אויבים, אבל יש שם אנשים שהתפקיד שלנו הוא לעורר בהם את השותפות כדי שכולם לא יהפכו לאויב. כאן הדיוק מאוד משמעותי".
