הנדסה בעומק הים
כיצד נראה תחום ההנדסה הימית? • מדוע ישנה היערכות מיוחדת למבנים הנמצאים בים? • אהוד לביא וולדימיר צ'רנוב על התשתיות הימיות • פרק 16
הנדסה לא באה לידי ביטוי רק בקרקע או ביבשה, אלא נוגעת גם במבנים בים ולידו. כיצד זה בא לידי ביטוי? בפרק ה־16 בפודקאסט 'מהנדסים בנייה', שוחח אהוד לביא עם המהנדס הימי ולדימיר צ'רנוב, ויחד הבינו כיצד נראית עבודתו של מהנדס ימי, אילו אתגרים חדשים נולדו עם האוניות הענקיות של העשורים האחרונים, ומה עלינו לדעת בתחום.
"הנדסה ימית זו הנדסת מבנים שנמצאים במגע ישיר או עקיף עם ים", אמר צ'רנוב בתחילת דבריו. "ההבדל בין מהנדס ימי למהנדס אזרחי הוא בכך שמהנדס ימי מתעסק במבנה ימי, די פשוט. כלומר מהנדס אזרחי רואה ברציף קיר תומך גבוה, אבל מהנדס ימי רואה עוד כמה דברים כמו העמקת יתר כתוצאה מזרימות וגלים, או לחצים כתוצאה משינוי מפלס הים".
לדברי צ'רנוב, "בנייה ימית מחייבת שילוב בין הנדסת קרקע מתקדמת, הבנה של זרימות ים, גלים ורוחות, וניהול סיכונים שמתגבר ככל שהאוניות החדשות נעשות גדולות וכבדות יותר. למשל, כשפתחו ב־2005 את פרויקט יובל באשדוד - רציף ראשי למכולות היה מתוכנן ל־15 וחצי מטר עומק מים לספינה. אורכו היה כ־300 מטר, אך בעוד שנתיים יתברר שהרציף קצר. הוספנו דולפין, כלומר נקודה קשיחה בים שמאפשרת לקשור אונייה, וכך הארכנו רציף ב־50 מטר שזה המקסימום שיכולנו".
עוד הוסיף: "האתגרים לא תמיד נראים לעין: אירוזיה שמעמיקה את הקרקעית מתחת לרציפים, עומסי רוח שמושכים את הרציף כולו לכיוון הים, ופגיעות פיזיות מאוניות ענק המתקרבות לרציף. כדי להתמודד עם שינויים אלו, מהנדסים ימיים חייבים לעבוד עם טכנולוגיות מתקדמות, החל ממזרוני בטון להגנה מפני סחיפה".
"חלק מהעבודה הוא גם תחזוקה מתמשכת: סקרים תת ימיים, בדיקות קורוזיה ואיתור פגמים שלא ניתן לראות מעל פני המים. אני חייב להגיד לך שכשאני רואה ים, אני כבר לא שם לב שהוא קיים", טען ולדימיר צ'רנוב בסיום השיחה. "אני יכול להגיד שבשלוש השנים הראשונות כשהייתי בארץ, לא עבדתי בתחום הנדסה ימית, וכשהגעתי לראיון עבודה בנמל חיפה ב־1963 נכנסתי לנמל, ראיתי ים ופתאום נזכרתי שאני מהנדס ימי ואמרתי שאתמודד בכל הכוח ואעשה הכל כדי לקבל את העבודה".
עריכה: עומר אוקון
