היזהרו מחיקויים
כיצד ניתן לזהות זיוף של תמונה? • מהן הטכניקות של גדולי הזייפנים? • אבנר אברהם וד"ר דורון לוריא, מומחה לזיופים, עם התשובות • פרק 13
בעולם המסתורי של המוסד והמבצעים המיוחדים, ישנם לא מעט מוצרים וחפצים המתבררים כזיופים. כיצד ניתן לזהות זיופים? מהן הטכניקות של גדולי הזייפנים ברחבי העולם? בפרק ה־13 בפודקאסט 'המוסדניק' בהגשת איש המוסד לשעבר אבנר אברהם, אירח את ד"ר דורון לוריא, מומחה לזיופים, ויחד צללו לעולם זיופי האומנות.
כיצד נראים זיופי תמונות? "מה שנקרא 'תמונות כפולות' (Super Imposed Forgery), כשזייפן מקריב תמונה אמיתית עתיקה, שלא שווה הרבה כסף, מצייר לא חשוב או ידוע, ועל זה הוא מצייר את ה'רמברנדט' שלו, שהוא זיוף", הסביר לוריא. "בכל הבדיקות בודקים את כל החומרים, את הבד, המסמרים, הפיגמנטים, והכל בסדר. הכל מהמאה ה־17. אבל התמונה היא לא של רמברנדט, כי בדקו את התמונה שמתחת מבלי לדעת שזו תמונה אחרת. אמורות להיות לי עיניי רנטגן. כנראה שיש לי. מראים לי תמונה שלא ראיתי מעולם, ואני אומר: 'יש תמונה אחרת מתחת לזה. בואו נברר מה יחסי הגומלין בין התמונות, מה הקשר'. וזה דברים שאחרים לא ראו. ואומרים לי 'לא יכול להיות. המומחה הזה בדק, והמומחה ההוא בדק'. אני מבקש לעשות רנטגן".
"האן ואן מייחרן הוא אחד מגדולי הזייפנים באמנות שחי אי פעם", סיפר. "הוא לא סתם זייף, אלא הייתה לו החוצפה להמציא תקופה חדשה בחיים של אותו אמן שהוא זייף, אמן הולנדי מהמאה ה־17. בעצם, הוא היה צייר מתוסכל. ועיצבן אותו שלא הכירו בכישרון שלו. הוא אמר 'אני אדפוק את השוק, את המומחים, אעשה מהם צחוק, אראה לכל העולם שהם לא מבינים כלום, אם הם לא מבינים שאני צייר ענק". לפני שבוע נתקלתי במטבעות מזויפים בכיוון שלא חשבתי עליו בכלל. יש מטבע מפורסם שנקרא חצי דולר של קנדי, ג'ון קנדי. זה היה מטבע עובר לסוחר הרבה זמן באמריקה. אספנים התחילו לאסוף את זה, ומה מתברר? שכל האספנים רוצים רק את 1964. זאת השנה הראשונה להוצאת המטבע. קנדי נרצח בסוף 63', וב־64' אחוז הכסף היה מאוד גבוה. אחר כך האחוזים התחילו לרדת. את המטבע מנפיקים עד היום. אז אנשים מתחילים לשייף את התאריכים, ואם כתוב 66' או 67', מזיזים את הסיפרה האחרונה שתיראה מטושטשת, וזה יהיה, ספק ארבע או חמש".
"המילה זיוף קצת דרמטית"
בסיום הפרק, הדגיש ד"ר דורון לוריא: "המילה זיוף קצת דרמטית. יש מוזיאונים בעולם שיש להם הרבה רישומים יקרים ורגישים לאור. של לאונרדו, רמברנדט, והם לא רוצים שיהיו חשופים לאור יום יותר מדי. אז הם שמים פקסימיליה. זה נראה בדיוק אותו דבר, לקהל בכלל לא איכפת, אבל מנהלי המוזיאון והאוצרים שקטים. מדובר בהעתק ברמה מאוד גבוהה. לגבי תמונות, יש אגדה שהמונה ליזה היא רה-פרודוקציה. אני יודע שיש אנשי עסקים, אספנים, שרוצים שכשתגיע למשרד לחתום איתם על איזו עסקה, וכשתראה שמאחורי המנהל על הקיר יש ואן גוך, או פיקאסו, אתה תגיד 'בטח שאשקיע אצלו כסף. תראה איזו יכולת יש לו'".
