רוני דילר, מיוזמות הפסטיבל שבוע 'עושים נפשות' שייערך ב-23 עד 29 בנובמבר, שוחחה ברדיו 103FM עם רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו על היוזמה, המטרה וההתפתחות של השבוע המיוחד.
תחילה סיפרה דילר על איך נולד הפסטיבל ומה עומד מאחוריו: "שבוע 'עושים נפשות' הוא אירוע שיא שנתי שלנו. אנחנו מיזם נפשות שעוסק בהעלאת מודעות לבריאות הנפש דרך אירועי תרבות, אמנות ושיח. זה בסדר להגיד 'יוזמי', כי התחלנו כקבוצה בלי הובלה. עם הזמן הבנו שצריך לנהל את זה, אבל אנחנו קבוצה של אקטיביסטים ירושלמים שעוסקים וקשורים לבריאות הנפש, בין אם הם מתמודדים או אנשי מקצוע, אנשי אמנות. אחרי כמה פעולות הזמנו אנשים איך לציין את יום בריאות הנפש, ואז ב־2018 מהרעיון נולד השבוע. הוא התחיל בירושלים, ומאז התרחבנו וגדלנו, ובשבוע הבא יהיו 100 אירועים ברחבי הארץ, שהכול מבוסס בעצם רוח אקטיביסטית של שיתופי פעולה ורצון לעשות ביחד רעש חיובי".
על תפקיד האומנות בחיבור בין הנפש לאנשים אמרה: "בפסטיבל יש כל מיני אמנויות. לא המצאנו את החיבור בין אמנות לנפש, אבל בחרנו מההתחלה בשפה של האמנות לבטא את העולם הפנימי שלנו, ואנחנו נחשפים לעולמות פנימיים של אנשים אחרים ומתחברים. ספרות לא הייתה המקצוע שלי, אבל יש לי הרבה חברים משוררים, והרבה פעמים אני מרגישה שאני יכולה לקרוא שיר ולהזדהות, ולהרגיש מישהו שמבין את מה שאני חווה ויכול לבטא את זה יותר טוב ממני, תחושה שאני לא לבד".
עוד הרחיבה כיצד המלחמה השפיעה על הקהילה ועל הצורך ליצור: "אמנות נובעת מאיזה כאב או שבר. אנשים יוצרים מהמקומות האלו. בימים הראשונים של המלחמה, בדרך כלל הפסטיבל באזור נובמבר או דצמבר, פתחנו קבוצה ומהר מאוד היה ברור שפסטיבל לא יקרה פה. אבל התכנסנו כי היה צורך לקהילה שלנו, וגם הרגשנו שיש לנו מה לתת לעולם דווקא ברגע השבר הזה. למשל, אנשים שיצרו ממקום של שבר, המילים שהם ביטאו, היה אפשר להתחבר אליהן מהמקום הקולקטיבי".
לסיום שיתפה בהרחבת הפסטיבל ברחבי הארץ ובחשיבות של מפגש ושיח פתוח: "בתחילת המלחמה אנשים אמרו 'אין מילים', והמילים שמצאו היו בשירים שכתבו במלחמות עבר. ממש שווה להיכנס לתוכנייה של הפסטיבל ולבוא. אנחנו התחלנו בירושלים, ויש לנו רק בירושלים כ־25 אירועים. זה קורה במנהלים קהילתיים, בגלריות, מוזיאונים וכו'. השנה הצטרפו עוד רשויות ועיריות כמו תל אביב, ויהיה גם בערד, בקצרין. זה מתחיל להתפרס כמעט לכל מקום בארץ. זאת הזדמנות לפגוש מתמודדים, לשמוע את האדם. אנחנו מעודדים שיח, זה מאפשר להיות רגישים יותר אחד לשני, לא להגיע למצבי קצה אלא לדעת לשתף לפני. אנחנו רואים בזה שליחות גדולה".