"שנה או שנתיים לתוך המלחמה, הגישה שלנו השתנתה"
ד"ר שימי ברדה, מנהל בנק הזרע באיכילוב על הנצלת הזרע לנופלי המלחמה: "שמחנו לקחת חלק באיזשהו הליך שבאמת עוזר למשפחות"
מנהל בנק הזרע באיכילוב, ומרצה לסיעוד במכללה האקדמית ר"ג, ד"ר שימי ברדה, שוחח עם אלי כהן ואודי סגל בתוכנית החברתית ב-103fm לגבי מחקר ישראלי שבחן את נושא הנצלת הזרע של חללי "חרבות ברזל", ומצא כי ניתן לשאוב תאי זרע עד 37 שעות לאחר המוות.
"בתחילת המלחמה, הבנו יחסית מהר שהלך הרוח הציבורי קצת השתנה, בהקשר של הנצלות זרע", סיפר והמשיך: "התחלנו לקבל הרבה פניות בתור התחלה בפייסבוק, או בכל מיני ואסטאפים דרך חברים או מכרים משותפים של משפחות, בעיקר של נרצחי הקיבוצים, שרוצים להנציל זרע ליקיריהם. בתקופה הראשונית לא ממש הצלחנו לבצע את זה בזמן סביר, כי תהליך הזיהוי ארך זמן מעבר לזמן שלקח לבצע את הפרוצדורה בצורה תקינה. משרד הבריאות הבין שמשהו הולך להשתנות ולכן יצאה הוראת שעה שמאפשרת להנציל זרע גם לפי בקשת משפחה שלא דרך בית משפט".
לדברי ד"ר ברדה, "זה לא תהליך שהוא זר לנו. זה תהליך די מוכר, שביצענו באופן יחסי בתדירות של אחת לחודשיים-שלושה, תמיד מדובר במוות פתאומי וטראומטי. אנחנו מכירים את התהליך. אבל לרוב הבקשות הגיעו מבנות זוג, ואם הן היו מגיעות ממשפחות, לפי ההנחיות, משפחה הייתה צריכה לעבור בבית משפט ולקבל אישור לביצוע הפרוצדורה. רק לאחר מכן היינו יכולים לבצע את הנתיחה. מה שהשתנה בהוראת השעה זה החיסכון מאותן משפחות לעבור דרך בית משפט. נוצר איזשהו טופס ייעודי, ובאמצעות הטופס המשפחה יכולה לבקש את ביצוע הפרוצדורה", הוסיף.
לאחר מכן, הוסיף כי "בתור התחלה, המלחמה נכפתה עלינו, משהו השתנה גם בגישה שלנו כלפי כל הסיפור. בתור התחלה, שמחנו לקחת חלק באיזשהו הליך שבאמת עוזר למשפחות, ומנציח אותם. בסיטואציה בלתי אפשרית, כשאין באמת זמן לדבר על זה. קיבלנו בעיקר דגימות של חללי המלחמה, ולא היה זמן מבעוד מועד לדבר, לשאול מה הם רוצים, מה היו מעדיפים. שנה או שנתיים לתוך המלחמה, הגישה שלנו השתנתה. ציפינו שיהיה שינוי לפחות פרוצדורלי בתהליך".
