החברה הערבית וההייטק הישראלי
מדוע, בניגוד לייצוג באוכלוסייה, יש מעט עובדים מהחברה הערבית בהייטק? • שאדי חדאד וערן יריב, מנהל מחלקת מו"פ ב'מייקרוסופט', הסבירו • פרק 05
למרות שהחברה הערבית היא כ־20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל, במגזר העסקי ובתעשיית ההייטק רואים הרבה פחות נציגים מהחברה הערבית בהשוואה לחברה הכללית. מה ניתן לעשות כדי לשנות את תמונת המצב? בפרק החמישי בפודקאסט 'תוצרת מקומית' בהגשת מנכ"ל 'קו אימפקט' שאדי חדאד, אירח שאדי את ערן יריב, מנהל מחלקת מחקר ופיתוח בחברת 'מייקרוסופט', שוחחו השניים על הסוגייה, וניסו לרדת לשורש הבעיה. בהמשך, הציגו את מהפכת ה־AI שהשפיעה באופן חסר תקדים על ענף ההייטק בארץ ובעולם.
"השיא או הפיק בדרישה למהנדסי תוכנה הגיע בינואר 2022, פחות או יותר עם סוף תקופת הקורונה", הבהיר. "היא קידמה את כל הנושא של עבודה מרחוק, המעבר למשרד מבוסס טכנולוגיה דיגיטלית בכל מיני תחומים ולא רק בתחומי התוכנה. כל משרד שמכבד את עצמו היה צריך לעשות שינויים מהיום למחר של מעבר מעבודה פיזית במשרד לעבודה דיגיטלית. זה אומר לעבור לכלים, לטכניקות ולשיטות שונות, וזה פתח את הדלת להמון מוצרי תוכנה, שחלקם היו כבר בשלבי תכנון מתקדמים וחלקם לא היו קיימים בכלל. השוק יצר ביקוש מטורף, וכל חברות התוכנה, גם סטארט אפים וגם חברות בין לאומיות, הלכו וגייסו במספרים גבוהים. המטוטלת חזרה לאמצע ואנשים חזרו למשרדים, כך נוצר מצב היברידי. אחרי שאתה מגייס הרבה, אתה מסתכל ורואה איפה השיבוש באותו כוח אדם, איפה צריך יותר או פחות, ולפעמים מקצצים באותם עובדים - ראינו גלי פיטורים לא קטנים בחברות הגדולות".
באשא לזירה הטכנולוגית, אמר: "משום מקום הגיעה מהפכה שנייה, שאף אחד לא חזה או שכן חזו ולא ידעו מאיפה זה יגיע. איפשהו בסוף 2022 יצא לעולם ChatGPT, בגרסתו הראשונה, ומשם הכול היסטוריה. תשומת הלב העולמית התמקדה בתחום ה־AI ומאז לא מרפה. האנשים שעסקו בתחום, ואנחנו עובדים בזה עשרות שנים, הכירו וידעו - אבל ההתפוצצות הייתה מפתיעה לכולם. אין ספק שהדבר הזה משפיע על כל מי שעובד מול מסך מחשב, לא בהכרח רק מהנדסי תוכנה - כל אדם שמבלה שעות ביום מול מסך מחשב ועוסק ביצירת תוכן, עיבוד תוכן, שינוע וניתוח נתונים וכדומה מושפע ויושפע יותר. אנחנו בתחילת המהפכה, וברור לכולם שמשהו קורה והוא גדול, אבל קשה להסתכל בפרספקטיבה ולהגיד 'זו מהפכה'. בתעשיית ההייטק באופן ספציפי, הבינה המלאכותית משפיעה הרבה יותר ויותר מוקדם. מי שמפתח את הבינה המלאכותית הם בעצמם אנשים שהזיקה שלהם לתוכנה גבוהה. הם מפתחים, מהנדסים, וחוקרים כך שקל להם לבדוק דבר ראשון את הכלים האלה על עצמם. לכן בהרבה מכלי ה־AI, השימוש הראשון שרואים הוא עבור מפתחים ומהנדסים, כדי להאיץ ולשפר את תהליכי ההנדסה עצמה".
"הכלים מתמחים בשפה, ושפת תוכנה זו גם סוג של שפה רק יותר קלה", הוסיף. "כמות המילים מצומצמת יותר, כמות הקומבינציות יותר פשוטה, רמת הביטוי מוגבלת יותר משפה אנושית כללית. השילוב שזה מתחת לידיים וקל לשימוש מייצר הרבה כלים שהופכים הרבה מהמשימות השגרתיות השוטפות של מהנדסי תוכנה וחוקרים למשהו יותר אוטומטי".
"יש מאמצים להגביר את הייצוג - קשה להגיד שהם מזיזים את המחט משמעותית"
על תת הייצוג של החברה הערבית בתעשיית ההייטק בעידן של קיצוצים, אמר יריב: "החברה הערבית בישראל מונה כ־21% או 22% באוכלוסייה, והיא לא מיוצגת באותם פרופורציות בהייטק לצערנו, באחוזים ספורים. יש הרבה מאמצים בהרבה חברות להגביר את הייצוג, כל מיני תוכניות מיוחדות, מנטורינג, כנסים כאלה ואחרים, שנמשכות שנים ארוכות אבל קשה להגיד שהם מזיזים את המחט בצורה משמעותית. מהנדס תוכנה צעיר חסר ניסיון אחרי תואר ראשון באוניברסיטה מובילה ומגיע מהחברה הערבית סובל מכמה חסרונות לעומת עמיתו היהודי. בין היתר, רשת הקשרים שאנשים מהחברה היהודית, במיוחד אלו ששירתו בצבא ובמיוחד ביחידות טכנולוגיות שאותו חייל מגיל 18 מתחיל לייצר לעצמו - שלמקביל הערבי שלו אין, וזו נקודת פתיחה נמוכה. חלק גדול מאלו בחברה הערבית גרים בפריפריה. לכל תושב פריפריה יש חיסרון מוטמע בגלל נגישות. אפילו בתי הקפה והמקומות שבהם מסתובבות חברות ההייטק והמשרדים הגדולים נמצאים בת"א ובמרכז".
"התחום של גיוון והכללה מוכח בהמון מחקרים על פני עשרות שנים כמשהו שלוקח חברה ומקפיץ אותה קדימה", אמר ערן יריב מחברת 'מייקרוסופט' בסיום הפרק. "היכולת להכניס אנשים מרקעים שונים, עם צורות חשיבה שונות שמייצגים זוויות שונות באוכלוסיית היעד של המוצר שלך, מוכחת שוב ושוב כמשהו שמייצר מוצרים יותר טובים".
