"השקרים הם דבק חברתי"
ד"ר אלכס שילמן, פסיכולוג ומומחה לכלכלה התנהגותית: "שקרן ישתדל לא לדבר בגוף ראשון, הדוגמה הכי מפורסמת זה ביל קלינטון"
ד"ר אלכס שילמן, פסיכולוג ומומחה לכלכלה התנהגותית, שוחח עם פרופסור רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו ב-103fm על אודות שקרים, על השאלה האם ניתן לזהות סיפור שקרי, ועל הסימנים שמשמשים חוקרים וגופי שיטור.
בפתח דבריו, ד"ר שילמן אמר כי "הרבה שנים חשבנו שיש כל מיני סימנים, כמו מבט הצידה, לגרד את האף וכאלה, אז לא. זה לא עובד. מסתבר שכמעט שום דבר מהדברים שלאורך השנים חשבנו שקשורים לשקר לא באמת מעידים על שקר. אבל כן יש סימנים אחרים שאפשר לשים לב אליהם והם די מובהקים. אחד הדברים הכי משמעותיים זה הרחקה עצמית. שקרן, כשהוא מספר סיפור שקרי, ישתדל לא לדבר בגוף ראשון. וגם האנשים שהוא יזכיר, כנראה לא יוזכרו בשמם, אלא הזכרה כזאת. הדוגמא הכי מפורסמת זה ביל קלינטון, כשהוא מכחיש שהיו לו יחסים עם מוניקה לוינסקי, הוא אומר 'האישה ההיא'. הוא לא אומר את השם שלה. אז זה סימן מאוד מובהק. כשאתם מקשיבים ושומעים מיעוט של נוכח בסיפור, כנראה שיש שם משהו, שלפחות בחלקו הוא לא אמיתי".
שילמן גם התייחס לשאלה האם ישנה חסינות משקרים: "אני לא חושב שאפשר, ואני גם לא חושב שכדאי. היו מחקרים שהראו שאדם ממוצע משקר פעמיים-שלוש ביום. אבל כשבדקו מה הם השקרים האלה, ולכן אני גם חושב שכדאי, מתברר שהשקרים הם דבק חברתי כזה, שקרים לבנים. שנועדו לשמרו על קשרים חברתיים, ולעזור לנו לפלס את דרכנו בעולם המאוד מורכב והרגיש חברתית. כנראה שיש סיבה לזה שלמדנו לשקר, זה עוזר לנו לשמר קשרים ואולי לתחזק זהות".
הוא הוסיף כי "כן אפשר לשים לב לסימנים. למשל, ריבוי בפרטים. במחקר רואים שככל שיש יותר פרטים, בדרך כלל זה סימן לאמת. הדרך בה אנחנו זוכרים את הדברים: הזיכרון שלנו עובד בצורה בה הוא מתמלא בפרטים מעצמו. כשאתה ממציא משהו, אין את כל הפרטים האלה. צריך להמציא אותם, הם לא שם. הרבה פעמים, דווקא פרטים יעידו על סיפור אמיתי".
לאחר מכן, הוא שיתף גם ש"מי שהיה הראשון שאמר, שכנראה שהסימנים שאנחנו רגילים אליהם, לא באמת מעידים על משהו, היה פרופסור הולנדי שפעיל באנגליה, ועובד היום עם גופי משטרה וחוקרים ומנסה לעזור להם לזהות שקרנים. יש לו פטנט גאוני לנסות לעלות על שקרנים: הוא מבקש מהנחקר לספר את אותו סיפור מהסוף להתחלה. ופתאום נורא קשה לעקוב אחרי השרשרת הזאת, אתה צריך ללכת בה אחורה ולא קדימה. עד היום זה משמש חוקרים".
